*, ש"נ, — תכונת הרחמני, הנוטה לרחם, Barmherzigkeit; miséricorde; mercifulness: תפילתן של צדיקים מהפכות דעתו של הקב"ה ממדת אכזריות למדת רחמנות (ר' אלעזר, סוכה יד.). אמר לפניו ר"ש בן אליקים (לרבי אלעזר), רבי, יודע אני בך שאין מדת הדין אתה עושה אלא מדת רחמנות (כתוב' נ:). וישלח אברהם את ידו, הוא שולח יד ליטול את הסכין ועיניו מורידות דמעות ונופלות דמעות לעיניו של יצחק מרחמנותו של אבא (ר' יצחק, מד"ר בראש' נו). — ובסהמ"א: ומדת רחמנות היתה לשהות אותו (את העגל) אותה שעה (תשו' הגאו' הרכבי שעה, 191). אנא ה', איה רחמנותך (רש"י, ישע' לח ג). תחילת יראה בושה, שניה לה ענוה, שלישית לה אומנות נקיה, רביעית לה רחמנות (מחזור ויטר', 725). שלום רב רב מרחמנות השמים יהיה עליך ועל זרעך (סדור רע"ג א, שחרית). יחד נפשך להבורא יתעלה והשתדל להשיג מציאותו מצד חכמתו וגבורתו וחנותו ורחמנותו (ר"י א"ת, חו"ה, היחוד י). פַּעְלָנוּת במשך הלמד בקמצות כמו אלמנות חיות וחרפת אלמנותיך והם סמוכים והרחמנות פושטת בלשון בלשון עמנו (הוא, הרקמה יא, 66). וכן נהגו לומר רחמנות (רד"ק, מכלול, שער דקדוק השמות, ליק, קסא:). ואחר כך לפקוד הנחשלים במשפחתך ברחמנות (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה א, 19). שכיון שיש ליהודים חקים ומשפטים צדיקים ומדות חשובות כמו הנדיבות והצדקות והרחמנות והיותם עם פקח למה ישנאו אותם (ר"ש אבן וירגא, שבט יהודה, 10). ויותר מזה על בניו שמשגיח עליהם בהשגחה מקריית ושרשית השגחת החסד והרחמים בהתעוררות רחמנותו עליהם (רמח"ל, חוקר ומקבל ג, 60). אבל אדם שהוא חסיד גדול ורחמן גדול ורחמנותו וחסדו והשגחתו להטיב וכו' (שם שם, 61). — ואמר הפיטן: אין רחמים כרחמנותיך, אין חנינות כחנינותיך (שיר היחוד יום ה). — °ונוהג בדבור בצרופים כגון מעורר רחמנות וכדו'.