רַחַן
°, מלה מסֻפקה1, — ואמר הפיטן: רחן עמעם ואכזר רעם ומאז זעם ממלוך עלי עם (ר"א קליר, תמימים כרשו, קרוב', פורים).
1 [אלה דברי בר בסדורו: קבץ חיילו, רחן לפי ענינו ל' חיל, ולא ידעתי מקורו, ע"כ. ואולם לפי הנגוד אל ואכזר רעם, נראה שצ"ל: רַחֲמָן, כלו' שאול הרחמן היסס להרוג את אגג האכזרי.]