רֻחְצָן

° 1, ש"ז — בטחון, מבטח: וישכן ישראל בטח, אין בטח אלא רוחצן (ספרי דבר' שנו). — ובסהמ"א: ומנוסי ביום צרה שהוא רוחצן של ישראל (מדה"ג שמות יח א, הופמן, 187).



1 [עי' בהערה שלפני זו.] בערך הקודם.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים