°, ש"ז, — א) תכונת הדבר הרחוק ומדתו, מרחק, Entfernung, Entfernheit; éloignemant; distance, remoteness: ועקר הנחתו הראשונה (של הפעל עבר) לתנועת בעלי חיים על רוחק1 אחד ישר (ר"ש א"ת, מו"נ, א כא). וכן התבאר וכו' יציאת שני קוים יהיה ביניהם בתחלת יציאתם רוחק2 אחד וכל אשר יתרחקו יסתר הרוחק ההוא (שם שם עג, הקדמה י). עד שהאבן השואבת וכו' לא תמשוך על אי זה רוחק שיזדמן, כמו שלא יחמם זה האיש על אי זה רוחק שיזדמן אבל על רוחק שישתנה האויר אשר בינו ובין הדבר המתחמם מכחו (שם ב יב). שאין ערך רוחק בין הגוף ובין מה שאינו גוף (שם שם). ובארו האחרונים במופת האמתי אשר אין ספק בו כמה שעור יציאת המרכזים ההם בחצי קוטר הארץ כמו שבארו הרחקים כולם והשעורים (שם ב כד). וזה כולו יתבאר לך כשתסתכל הרחקים והשעורים אשר ידעת לכל גלגל ולכל כוכב (שם שם). הנה השמש אשר בגלגל הרביעי תקיף כ"ד אלף מיל בכ"ד שעות כאשר שערו בעלי שעורי הרחקים (אהרן הקראי, גן עדן, תפלה א, עא:). וידיעותינו בלות ומטולאות קצרו מהשיג איך ידיעותינו עם רחק היחש בינותינו מצדך ומצדנו (ר"י בדרשי, בחי' עולם יג). — ובמשמ' מרחב, חלל ריק: קדמוני המדברים וכו' מאמינים ג"כ שהרקות נמצא והוא רחק אחד או רחקים אין דבר בהם כלל אלא רקים מכל גוף, נעדר מהם כל עצם (ר"ש א"ת, מו"נ א עג, הקדמה ב). הרוחק אשר אין בו תכליות המקיף והוא אשר יקרא חללות (ר"ח קרשקש, אור ה' א אב). כי מציאות רחקים נבדלים נמנע חוץ לגשמים הטבעיים ובתוכם (פי' נרבוני למו"נ ב יד). — ב) אחד מששת הכוונים שבמרחק, מֵמַד, Dimension; dimendion: עוד תלה באמרו שאלו הי' יש בהם י' רחקים בלתי בעלי תכלית (פרוש יצירה לאבוסהל דונש בן תמים, כז). אמנם אמרו עמק צפון עמק דרום הוא רוחק השמאלי והימין (שם לג). וגדר הגשם הוא כל דבר שיש לו שלשה רחקים והם ארך ורחב וגבה (ר"י א"ת, רוח חן א). הוא הכח המגדל את הגוף בשלש רחקיו שהם בגובה ובארך וברוחב (שם ב). מאמר הכמות הוא בתארך הגוף בשיעורו בשלש רחקיו באמרך הארוך או הקצר וכו' (שם י). כי גרגיר החרדל וגלגל הכוכבים הקיימים מתדמים ברחקים השלשה, ואע"פ שזה בתכלית הגודל וזה בתכלית הקטנות ענין מציאות הרחקים בהם אחד (ר"ש א"ת, מו"נ א נו). גוף הוא כל מה שיש שלושה רחקים ושש קצוות (הוא, פי' המלות הזרות). ואעפ"י שיחסתי לה (לנפש) שם חלק למעלה בסמוך לא נאמר כן אלא היותה כמו חלק מן החי ע"ד סבה צוריית או הפועלת אבל לא שהיא תהיה בעלת רחקים (ר' הלל מוירונה, תגמ' הנפש, ד:). ומה שאמר ארסטו כי למאמר האומר בשיש הנה רחקים עומדים בעצמם ושהרחקים הם המקום יתחייבו שני שקרים (ר"י אלבו, עקרים ב, יז). שהרחקים אשר בהם נמצא עתה זה העולם היה אפשר קודם המצאו שימצא בהם גשם אחר (ר"י אברבנאל, מפעל' אלה' ד ג). שלשת הרחקים עולים למספר י"ח להורות שיהיה שכלם חי וקיים לעד (ר"י מוסקאטו, נפוצות יהודה ט). — ג) תכונת הדבר הרחוק מן השכל: וראה כמה באלו הענינים מן הרוחק מהעיון הטבעי (ר"ש א"ת, מו"נ ב כד).