רחשׁ
1, ממנו מַרְחֶשֶׁת, *רִחוּשׁ, *רְחִישָׁה, רָחַשׁ, *א. רַחַשׁ, *ב. רַחַשׁ, °רֶחֶשׁ, °רַחֲשָׁה, °רַחֲשׁוֹן, *רַחֲשׁוּשׁ.
1 [בארמ' ובעבר' שבתו"מ ובסור' בא רחש במשמ' תנועת רמשים ושרצים, ובאשור', משמש רֵאשֻ או רֵשֻ גם במשמ' של תרועת שמחה ואף בשם עצם רִאַשֻ, תולעת שבתבואה, אך אולי מלה אחרונה זו שאולה היא מארמ', ועל כן נשמע בה הגה האלף במק' החית, שאיננה הגויה בדרך כלל באשור'. וכנראה קרוב השרש אל לחש, ואולי גם אל נחש.]