ג. רָטָה

°1, פ"י, — רָטָה את הבגד, פשט והוריד אותו: ואמר הפיטן: ויקדש ויפשוט מזיחו, שארו לבושיו ירטה (רסע"ג, באדני יצדקו, עבודת יוה"כ, סדור רסע"ג, רפח).



1 [פעל שגזרו הפיטנים מן יָרַט.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים