רִטּוּב

°, ש"ז, —  תכונת הדבר הרטוב, Feuchtigkeit; humidité; -y: מנהלת רבי ריטובי מלתבוע טיף שמים (נחמיה בן שלמה, אם ימלאו, תפלת גשם, ידיעות מכון שוקן ד, ריב). ויהי (יסוד המים) רטוב כי הוסיף על רטוב הרוח רטובו וירטב עד אשר נגר וכו' והניס (הקרח) את רטוב מימיו ויקפיאהו (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ב א). — *ובמשמ' רֹטֶב:  ושני שמות יש לרטוב שנתבשל בו הבשר, מרק ופרק (ר"א בחור, נמוקים בסה"ש לרד"ק, מרק).

חיפוש במילון: