רִטּוּשׁ

°, ש"ז, — מעשה המרטש והמנפץ, ואמר הפיטן: פותו ולא שבו, צעק ולא קשבו, קדורנית ישבו, ריטוש אחורנית הושבו (ינאי, אומרי בסיני, קרוב' לתלת דפורענותא, זולאי, רצט). קרע"ה לבושי אוהבי בנטשי אללי לי, ביום השלישי שעת ריטושי אוי מה היה לנו (קינה אתפלש באפר, שו"ת חות יאיר, אחרי סי' רלח).

חיפוש במילון: