ש"ז, כנ' רִישׁוֹ, —  מצב הרָשׁ, עֹני, דַּלוּת, Armut; pauvreté; poverty: עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף ריקים ישבע רִישׁ1 (משלי כח יט). תנו שכר לאובד ויין למרי נפש ישתה וישכח רִישׁוֹ ועמלו לא יזכר עוד (שם לא ז). —  ואמר המשורר:  היו רשפי תבל הבל וריק, אכן ריש פי רשפי (עמנואל, מחברת ד, 33) . ועי' א. רֵישׁ.