*, ש"נ, — מעשה ההולך רכיל: לא תלך רכיל בעמך, זו רכילות לשון הרע (ר' ישמעאל, ירוש' פאה א א). — ובסהמ"א: אם עושה רכילות בין שני אנשים, אותן שני אנשים אחד מכיר בחברו שנעשה רכילות בין שניהם אף על פי שלא שמע הרכילות  ביניהן (ערוך ערך דגל). שלא מצינו רכילות שאין כתוב בלשון הליכה (רש"י, ויקר' יט טז). דרך כל הולכי רכיל לקרוץ בעיניהם ולרמוז דברי רכילותן (שם שם) לא רגל על לשונו וכו' ענינו המלשינות והרכילות (ר"י א"ת, סה"ש לריב"ג, רגל). והריגת הנקיים בין בפגיעה בין בהליכת רכילות (הוא, חו"ה, התשובה ט). שער לשון הרע והרכילות  (הוא, מבחר הפנינים לרשב"ג, 77). ואין היזק מזיק לנקלה ולנכבד כמו הממהר להאמין ברכילות (ר"י חריזי, מוסרי הפילוסופים ב א). ותולדות הכזב הרכילות, והרכילות תוליד השנאה (סוד הסודות, הוצ' גסטר, סי' צו). יתהללו קצתם בשקריהם ובמרמותם וקצתם בשגעונותם וקצתם ברכילותם (ר"י זבארה, שעשועים יג, דודזון, 142).