רכך

1, ממנו מֹרֶךְ, רַךְ, רֹךְ, °רִכּוּךְ, °רַכּוּת, °רַכִּיכוּת, רָכַךְ, °רַכְרוּכִי, °רַכְרַךְ, ועי' רְבָב.



1 [גם בארמ' ובסור' רַךְ וכד', בערב' רַכַּ رك, היה דק ועדין. ביתר הלשונות השמיות אין עדות לשרש זה, ואולי הוא אך מבטא אחר של רקק, עי' שם.]