רכך


1 [גם בארמ' ובסור' רַךְ וכד', בערב' רַכַּ رك, היה דק ועדין. ביתר הלשונות השמיות אין עדות לשרש זה, ואולי הוא אך מבטא אחר של רקק, עי' שם.]