*,  ש"ז, — כמו רֶמֶז:  ורעם גבורותיו מי יתבונן וכו' אין מתבונן אין כתיב כאן אלא מי יתבונן, הפקחים יודעים רימוזו1 והגיונו (רב הונא, מד"ר בראש' יב). —  ובסהמ"א:  בינו בוערים בעם וכו' הבו לה', כולן רמוזים על עסקי מתנות עניים (רש"י, סוכ' מז.) .  אבל בריאת המלאכים לא באה בתורה בפירוש כי אם ברמז כדרך כל הדברים הנבדלים מהיולי כי הרמוז בהם רמז מעט (מנחת קנאות, קופמן, 33). —  ואמר הפיטן:  זעקי בלי תבוז להטלילי מעוץ ומבוז טל זמנת לרמוז לחתל  כאב תמוז (ר"א קליר, אלים, תפלת טל).