רִמֹּן, ש"ז, כנ' רִמֹּנִי, מ"ר רִמּוֹנִים, רִמֹּנִים, רִמּוֹנֵי, רִמֹּנֵי, — א) פרי דומה בצורתו לאגס, שגרעיניו המתוקים המלאים מיץ דומים לגבישי אבן יקרה, ואף העץ הנושא פרי זה, Granatapfel (baum); pomme granate; pomegranate: ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וכו' ומן הָרִמֹּנִים ומן התאנים (במד' יג כג). לא מקום זרע ותאנה וגפן וְרִמּוֹן ומים אין לשתות (שם כ ה). ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה וְרִמּוֹן (דבר' ח ח). ושאול יושב בקצה הגבעה תחת הָרִמּוֹן אשר במגרון (ש"א יד ב). רִמּוֹן גם תמר ותפוח כל עצי השגה יבשו (יוא' א יב). ועד הגפן והתאנה וְהָרִמּוֹן ועץ הזית לא נשא (חגי ב יט). לראות הפרחה והגפן הנצו הָרִמֹּנִים (שה"ש ו יא). — ובצרופים, פלח הרמון, עסיס רמון, פרדס רמונים: כפלח הָרִמּוֹן רקתך מבעד לצמתך (שם ד ג). שלחיך פרדס רִמּוֹנִים עם פרי מגדים (שם שם יג). אשקך מיין הרקח מעסיס רִמֹּנִי (שם ח ב). — ב) ובהשאלה, דמות רמון עשויה מחוטי תכלת וכדו' או ממתכת: ועשית על שוליו רִמֹּנִי תכלת וארגמן ותולעת שני על שוליו סביב ופעמני זהב בתוכם סביב פעמן זהב וְרִמּוֹן פעמן זהב וְרִמּוֹן על שלוי המעיל סביב (שמות כח לג-לד). לכסות את הכתרת אשר על ראש הָרִמֹּנִים (מ"א ז יח). וְהָרִמֹּנִים מאתים טרים סביב (שם שם כ). ואת הָרִמֹּנִים ארבע מאות לשתי השבכות שני טורים רִמֹּנִים לשבכה האחת לכסות את שתי גלות הכתרת אשר על פני העמודים (שם שם מב). ושבכה וְרִמֹּנִים על הכתרת סביב הכל נחשת (שם כה יז). — ואמר בן סירא: ויקיפו פעמונים ורמונים המון סביב לתת נעימה בצעדיו (ב"ס גני' מה ט). — ובתו"מ: קליפי רימון והנץ שלו וכו' יש להם שביעית (שביע' ז ג). מאימתי הפירות חייבין במעשרות וכו' הרמונים משימסו, התמרים משיטילו שאור (מעשר' א ב). גפן שהיא נטועה בחצר נוטל את כל האשכול וכן ברמון וכן באבטיח ד"ר טרפון, ר' עקיבא אומר מגרגר באשכול ופורט ברמון וסופת באבטיח (שם ג ט). נתפצעו האגוזים נתפרדו הרמונים נפתחו החביות וכו' יעלו באחד ומאתים (ערלה ג ח). יורד אדם בתוך שדהו ורואה תאנה שבכרה אשכול שבכר רמון שבכר (בכורים ג א). מביאין שפוד של רמון, תוחבו (את הפסח) מתוך פיו עד בית נקובתו וכו' (פסח' ז א). הרמון והאבטיח שנמוק מקצתו (עוקצ' ב ג). הפטמא של רמון מצטרפת והנץ שלו אינו מצטרף, ר"א אומר אף המסרק טהור (שם שם). אין נוטעין שרביט של רימון ולא עוקציחן של רימון בצד סדין של שקמה (תוספת' כלא' א י). מפרדין רימונין לעשותם פרד1 וסוחטין ענבים לעשותן צימוקים (שם שביע' ו כט). רימון שניקרה בו אפי' פרידה2 אחת כולה חיבור למעשר (ירוש' מעשר' א ב). אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון (ברכ' נז.). תותים שמשך מהן מים ורימונים שמשך מהן יין והכניסן לאוכלין היוצא מהן מותר (שבת קמג:). רבי מאיר רמון מצא, תוכו אכל קליפתו זרק (חגי' טו:). פרדס אני מוכר לך, אע"פ שאין בו רמונים הגיעו (ב"מ קד.). מעסיס רמוני, אלו ההגדות שטעמן כרימון (ר' ברכיה, מד"ר שה"ש, אנהגך). — ובסהמ"א: כפלח הרימון, כחצי רימון שהוא משופע ואדום מבחוץ כן רימוני פרצופה משופעים אדומים צחים וברורים (רשב"ם, שה"ש ד ג, ילינק, 49). ורימוני פניך מאדמים כפלח הרימון (שם ו ז). — ואמר המשורר: ובן רמון יפה מראה ואדמון אשר ינוד לכל רוח כאגמון (ר"י חריזי, תחכ' מט, 382). — ואמר המליץ: וכן נשמע קול הולך וחזק מפעמון קטן הנאחז בפתיל ברזל כאשר נוע ינוע הרמון בתוך הפעמון בעת שנקח הפתיל בין השינים (יאוועל, למודי הטבע, סט.). — °וקשוט לספר התורה: והיה שמש הכנסת מוליך הרמונים לביתו (מעשה חייא, שאלה ד). ילמדנו רבינו על דבר שני זוגי רמוני כסף ולוח כסף שהיו הקדש מהקהל והפקידו אותם בבית שמעון (שו"ת לחם רב קפז). שהרמונים והתפוחים קרא אותם הר"מ דין תשמישי קדושה (שו"ת פרי הארץ ח"ב סי' ג). — °וככנוי לשדי האשה, ואמר המשורר: תרקד הצביה במסכה ועל לבה כרמני שלחים (רמב"ע, הענק ב, ברודי, שלז). קטוף שושן לחי עפרה ורמון לב היה אורה (הוא, שם ד, שם, שמד). הא לך שדי רמונים (ר"י הלוי, יבא דודי, זמורה ב, 85). לחי שושן ועיני קטפים, שדי רמון וידי אספים (הוא, יונה על אפיקי מים, שם שם, 93). — °וכנוי עברי לעיר Granada בספרד3: אם עוד ישיבני אלהים אל הדר רמון דרכי יצלחו צלוח (רמב"ע, עד אן, ברודי, סז).