°, ש"נ, — מצב הדבר הרועש הגועש והרועד, ואמר המשורר: אשר קם לעשות חסד וכמעט לפניו רעשה ארץ רעישה (רשב"ג, הצפור או דרור, ביאליק־רבניצקי א, 42). ברעישה ובגעישה כבוד זכרו יפארו (ידודון ידודון, אופן שבת ד אחה"פ). היתה (הארץ) נמתחה במרץ עד אמר לה די ברעישה (ר"י נג'ארה, פזמונים, הוצ' מ"צ פרידלנדר). — °ורעישת אברים: ויתעורר כל מיני חולי השתוק והפילוג והחרדה ורעישת הידים ויובש הגידים (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ה, פרק א ד).