ב. רָעַל
*1, קל לא נמצא.
— הִפע', *הִרְעִיל, — עטף וכסה: אל ירחץ איש במים צואים ומעוטים מדי מרעיל2 איש וכו' וכל גבא בסלע אשר אין בו די מרעיל אשר נגע בו הטמא וטמא מימיו במימי הכלי3 (ברית דמשק יב א-ג, השלוח כו, 499).
1 [עי' הערה לשרש ב. רעל והערה לקמן.]
2 [אלה דברי מ. צ. סגל בהערתו למקום: ואפשר שהוא מלשון והרעלות (ישע' ג יט), רעולות (משנה שבת ו ו, עי' רש"י וערוך), כלומר פחות מכדי להעטיף ולכסות גופו של אדם. ועי' עירובין ד:, ע"כ.]
3 [צ"ל כמימי הכלי, כלו' כמים שאובים.]