ב. רָפוּי

°, ת"ז, — מי שנרפא: ת"ל כי נרפא הנגע, לא טהרתי אלא את הרפוי, ואין רפוי אלא הבית שהוקצה והוטח ולא חזר הנגע (רש"י, ויקר' יד מח).

חיפוש במילון: