רק מ"ר רְפֻאוֹת, ש"נ, — הסרת המחלה והמכה, הבראה, Heilung; guérison; healing: אנוש לשברך נהלה מכתך אין דן דינך למזור רְפֻאוֹת תעלה אין לך (ירמ' ל יב-יג). עלי גלעד וקחי צרי בתולת בת מצרים לשוא הרביתי רְפֻאוֹת תעלה אין לך (שם מו יא). את זרוע פרעה מלך מצרים שברתי והנה לא חבשה לתת רְפֻאוֹת לשום חתול לחבשה לחזקה לתפש בחרב (יחזק' ל כא). — ואמר בן סירא: מכת לץ אין לה רפואה (ב"ס  גני' ג כח). — ובתו"מ: יוצאין בביצת החרגול ובשן שועל ובמסמר מן הצלוב משום רפואה (שבת ו י). המוציא וכו' צפורת כרמים בין חיה בין מתה כל שהוא, שמצניעין אותה לרפואה (שם ט ז). המצניע לזרע ולדוגמא ולרפואה והוציא בשבת חיב בכל שהוא (שם י יא). כל האוכלין אוכל אדם לרפואה וכו' וסך שמן עקרין שלא לרפואה (שם יג ד). ששה דברים עשה חזקיהו המלך וכו' גנז ספר רפואות וכו' (פסח' ד ט). סריס חמה חולץ וחולצין לאשתו מפני שיש לו רפואה, סריס אדם לא חולץ ולא חולצין לאשתו מפני שאין לו רפואה (ר' אליעזר, יבמ' ח ד). המודר הנאה מחברו ונכנס לבקרו עומד אבל לא יושב ומרפאהו רפואת נפש אבל לא רפואת ממון (נדר' ד ד). גנב וטבח לרפואה או לכלבים וכו' משלם ארבעה וחמשה (ב"ק ז ב). הצד נחש בשבת וכו' לרפואה חיב (עד' ב ה). אלו לא טמאין ולא מכשירין וכו' דם שחיטה בבהמה, בחיה ובעופות הטמאים ודם הקזה לרפואה (מכשיר' ו ז). מחמיר אני בחלב מבדם שהחולב לרפואה טמא והמקיז לרפואה טהור (ר"ע שם שם ח). ר' יהודה בן בבא וכו' חלה ונכנס רופא אצלו ואמ' לו אין לך רפואה אלא חלב רותח (תוספת' ב"ק ח יג). חלה ונתרפא נתרפא משל עצמו, אמ' רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים ברפואה שיש לה קיצבה אבל רפואה שאין לה קיצבה מתרפא מן האמצע (שם ב"ב י ו). מקיזין דם לבהמה ולחיה ולעופות ואין מונעין רפואה מן הבהמה במועד (שם מו"ק ב יא). יזיר, שומע אני מסחורתו ומרפואתו ת"ל מיין ושכר יזיר, מותר הוא בסחורתו וברפואתו (ספרי במד' כג). כשם שהפכת את מי המרה למתוקה וכו' כן תהפוך את כל חלומותי הקשין וכו' לטובה לברכה ולרפואה ולחיים (ירוש' ברכ' ה א). לאחד שגנב נתיקו של רופא וכו' אמר לו לך והחזר את הנרתיק שכל מיני רפואות נתונין בו ואני מרפא את בנך (ר' יודה בן פזי, שם שם ה ב). השותה מי דקרים מהו אומר, ברוך שברא מי רפואות (ר' אבון, שם שם ו ח). ומאי שנא רבי חנינא, משום דבקי ברפואות (יומא מט.). אין הקב"ה מכה את ישראל אא"כ בורא להם רפואה תחילה (ר"ל, מגי' יג:). כל הרפואות אדם עושה אותם כשהוא ריקן (שמואל, כלה רבתי א). בדין הוא כל מי שמבטא לנדרים שידקר בחרב, ומהי רפואתו, ולשון חכמים מרפא, הולך אצל חכמים והם מפירים את נדרו (ר' יוחנן, מד"ר ויקר' לז). ראו מלאכי השרת שנתן הקב"ה תורה למשה, עמדו גם הם ונתנו לו מתנות ואגרות ופתקין של רפואות לבני אדם (פדר"א מו). —  *רפואה, כנוי לברכת רפאנו בתפלת שמונה עשרה: לימא רפואה בתרה דתשובה וכו' למימרא דגאולה ורפואה בתר סליחה היא והכתיב ושב ורפא לו, ההוא לו רפואה דתחלואים הוא אלא רפואה דסליחה היא  וכו' ומה ראו לומר רפואה בשמינית, א"ר אחא מתוך שניתנה מילה בשמינית שצריכה רפואה קבעוה בשמינית (מגי' יז:). — ובתפלה: כי הוא לבדו פועל גבורות וכו' מצמיח ישועות בורא רפואות נורא תהלות (לאל ברוך, שחר'). והעלה רפואה שלמה לכל מכותינו (רפאנו, תפלת י"ח). — ובסהמ"א, גם במשמ' תרופה, סם מרפא, אמצעי לרפוי, Arznei; médecine;  medicine: דע כי לא בענין רפואות שהיו הראשנים עושין רפואות שלעכשיו, ויש כמה דברים שהיו הראשנים יודעין שיש במאכל זה שאין יודעין אותו עכשיו, ואין לסמך עכשיו על אותן רפואות לפי שאין אנו יודעין היאך רפואה בהן, ועוד אין לך דבר מיוחד מרפא לכל חלי, אלא כל אחד יש בו רפואה לדבר אחר (תשו' הגאו' הרכבי שצד). רפואות ויש מהם טיחות ורטיות וצחצוחים ותחבושות (קאנון ג ז שינים ד). עזוב הרפואה במרקחת כל אשר תוכל לרפא את החולה במאכל (ר"י זבארה, שעשועים ח, דודזון, 85). שאלו לגאלינוס, מה היא הרפואה הגדולה, אמר, מיעוט האכילה והשתיה (שם שם 88). — °ותורת הרפואה, מלאכת הרפואה, ובקצור רפואה במשמ' מדע הרופאים ואומנותם, Medizin; médecine; medecine: הנה הרפואה נחלקת בחלוקה הראשנה לשני חלקים חלק עיוני וחלק מעשי (קאנון א ג, פרק בשמירת הבריאות). מלאכת הרפואה, והכונה בה ידיעת התחלות גוף האדם וענינו מהבריאות והחולי וכו' (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה ז, 52). — °רפואה וחיים, ברכת המסובין על כוס יין: ואח"כ לוקח הבעה"ב שנים או שלשה גרגרים מן הפירות ואוכל ושותה כוס שני וכל המסובין אומרים רפואה וחיים והיושב אצלו גם הוא אחריו וכו' ואומרים לו רפואה וחיים וכן לכאו"א (ר"ע מברטנורה, מכתב בנסיעתו לא"י, יהודה וירושלם, כסלו התרלח).