°, ש"ז, — שה"פ מן רָפַד, א) כמו רְפִידָה, דבר שמישהו מרֻפד בו: מוסב על תחתיתו במקום שהוא שם על החול זה טיט ריפודו מזריח כזהב חרוץ (רש"י, איו' מא כב). — משכב שמרפדים לאדם1, ואמר הפיטן: יקרע סגור לבו ומורשו רפוד אסירים לו לכפושו (שובה ה' את שביתנו, סליח' שבת שובה, סדור ארם צובה, תקמז.).