רֹקֵם

ש"ז, — העוסק ברקום בגדים1, Buntwirker, Sticker; brodeur; embroiderer: ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רֹקֵם (שמות כו לו)1. ואבנט תעשה מעשה רֹקֵם (שם כח לט). מלא אתם חכמת לב לעשות כל מלאכת חרש וחשב וְרֹקֵם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש וארג (שם לה לה). — ובסהמ"א: המחט שלופפין עליה השני או הזהב וכיוצא בהן כדרך שעושין הרוקמין וכו' טמאה (רמב"ם, כלים יא טו). — ואמר הפיטן: בי הנה כיריעה ביד הרוקם, ברצותו מישר וברצותו מעקם (כי הנה כחמר, מעריב ליל כפור).



1 [ונאמר בירושלמי שקל' ח ד: מעשה רוקם פרצוף אחד, מעשה חושב שני פרצופות.]

חיפוש במילון: