* 1, רַשַּׁי, רשיי, ת"ז, נק' רַשָּׁאָה, °רַשָּׁאִית, מ"ר רשאים, °רשאות, — רשאי לעשות דבר, רשאי במעשה פלוני, רשאי שיעשה דבר, שיש לו רשות לעשות דבר, שמֻתר לו, זכאי לעשות, berechtigt; autorisé; authorised: מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר, לקצר אינו רשאי להאריך, לחתום אינו רשאי שלא לחתום, ושלא לחתום אינו רשאי לחתום (ברכ' א ד). האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפלה (שם ב ד). אם אין שם כהן אלא הוא לא ישא את כפיו, ואם הבטחתו שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפלתו, רשאי (שם ה ד). שלשה שאכלו כאחת אינן רשאין לחלק (שם ז ד). המדל בגפנים כשם שהוא מדל בתוך שלו כך הוא מדל בשל עניים ד"ר יהודה, ר' מאיר אומר בשלו הוא רשאי ואינו רשאי בשל עניים (פאה ז ה). כל זמן שאני רשאי בעבודת האילן רשאי אני בפסולו (ר' שמעון, שביע' ב ג). כל שאני זכאי באמירתו רשאי אני להחשיך עליו (אבא שאול, שבת כג ג). הממנה עמו אחרים בחלקו רשאין בני חבורה ליתן לו את שלו (פסח' ח ד). והרואה פר ושעיר הנשרפין אינו רואה כהן גדול כשהוא קורא, לא מפני שאינו רשאי, אלא שהיתה דרך רחוקה ומלאכת שניהן שוה כאחת (יומ' ז ב). נשא אשה ושהה עמה י' שנים ולא ילדה, אינו רשאי ליבטל (מפריה ורביה), גרשה מותרת לינשא לאחר ורשאי השני לשהות עמה י' שנים (יבמ' ו ו). המדיר את אשתו שלא תלך לית האבל וכו' יוציא ויתן כתובה משום שנועל בפניה, ואם היה טוען משום דבר אחר רשאי (כתוב' ז ה). שאם ירצה שלא לזון את עבדו רשאי, ושלא לזון את אשתו אינו רשאי (גיט' א ו). שהחובל בעצמו אף על פי שאינו רשאי פטור (ב"ק ח ו). מקום שנהגו שלא להשכים ושלא להעריב אינו רשאי לכופן (ב"מ ז א). ואל תאמר קבלו דעתי שהן רשאין ולא אתה (ר' ישמעאל בן ר"י הגלילי, אב' ד ח). הלוקח עובר חמורו של עכו"ם והמוכר לו אף על פי שאינו רשאי והמשתתף לו וכו' פטור מן הבכורה (בכורות א א). מה אם לגבוה אין אדם רשאי להחרים את כל נכסיו, על אחת כמה וכמה שיהא אדם חייב להיות חס על נכסיו (ר' אלעזר בן עזריה, ערכ' ח ד). שור זה עולה, אומדים כמה אדם רוצה ליתן בשור זה להעלותו עולה שאינו רשאי2 (שם שם ז). הכל ממירים וכו' לא שאדם רשאי להמיר אלא שאם המיר מומר (תמור' א א). רשאי בעל הבית להפקיר מעשר טבל כדי תרומת מעשר שבמעשר (תוספת' תרומ' א ט). האיש אינו רשאי לישא עקרה וזקנה איילונית וקטנה ושאינה ראויה לוולד, האשה רשאה שתינשא אפילו לסריס, האיש אינו רשאי לשתות כוס עיקרין שלא יוליד, והאשה רשאה לשתות כוס עיקרין שלא תלד (שם יבמ' ח ד). הנותן מעות לחבירו ליקח בהן פירות למחצית שכר ורשאי הלוקח ליקח לו כל מה שירצה (שם ב"מ ד כא). השוכר שדה מחבירו ועמד השוכר והשכירה לאחר, רשאי בעל הבית שיאמר לו אין לי חשבון עם כל אדם אלא עימך (שם שם ט לג). המלוה את חבירו אינו רשאי למשכנו (שם שם י ח). רשאין הצמרין והצבעין לומר כל מקח שיבוא לעיר נהיה כולנו שותפין בו (שם שם יא כד). שאם היה יושב לפני הדיין ויודע זכות לעני וחובה לעשיר אי אתה רשאי לשתוק (ר' יהושע בן קרחה, שם סנה' א ח). אין אדם רשיי להקדיש את כל נכסיו (שם ערכ' ד כג). שאם רוצה אדם לעשות פסחו יחידי שהוא רשאי (ר"ע, מכי' מסכ' דפסחא ג). אינו רשאי להניף המקצר (הברזל) על המאריך (המזבח) (ר"ש בן אלעזר, שם בחודש יא). אם מי שאין רשאי בהקדשתו רשאי בהפרשתו, מי שרשאי בקדושתו אינו דין שיהא רשאי בהפרשתו (ספרי במד' ל). משיכבשו לארץ תהיו רשאים לכבוש ח"ל (שם דבר' נא). גוים שאתם יורשים אותם אתם רשיין לאבד את אלהיהם (קטע כ"י מכי' דרשב"י על דבר', JQR 1903, עמ' 448). הגוים שאתה יורש את ארצם אתה רשיי לאבד את אלהיהם (שם שם). נולד לו מום בחמשה עשר יום בתוך שנתו רשאי3 לקיימו וכו' (ר' ישמעאל, ירוש' ר"ה א א). שאין אדם רשאי למכור כלי אשתו (ר' יוסה, שם כתוב' ו ג). אין המסובין רשאין לאכול כלום עד שיטעום הבוצע (ברכ' מז:). כל סעודה שאינה של מצוה אין תלמיד חכם רשאי ליהנות ממנה (פסח' מט.). אין הבוגרת רשאה לנוול את עצמה בימי אבל אביה (תענ' יג:). (אשה) שמת חמיה או חמותה אינה רשאה להיות כוחלת ולהיות פוקסת (מו"ק כ:). נגמר הדין אי אתה רשאי לבצוע (סנה' ו:). דברים שעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב ושבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה (תמור' יד:). אין אתם רשאים לעשות כן (מגי' תענ' א). — ובסהמ"א: אין אשתו רשאה למנעו (שו"ת הרי"ף קע). אתה ובניך בחלק, אבל בנותיך לא בחלק אלא אם תתנו להן מתנות רשאות הן לאכול בחזה ושוק (רש"י, ויקר' י יד). אין הבת הבתולה רשאה לעמד במקום המשפט (ר"ז אלצ'הארי, ספר המוסר מחב' י, כ"י תימנ').