°, ש"ז. —  התרשלות, התרַפּות, עצלות Nachlässigkeit; indolence: רשול לנותר כהן תתיאש (ר' אליהו הזקן, אזהרות, קבץ מע"י גאו' ב, 56), וכן התלמיד לפי רשולו פעמים יצאו לו בלבולים וקושיות בפרשה (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, שופטים קסח.). ומי שטבע מוחו יהיה חם יהיה זריז בעניניו בלי רשול (שער השמים ט). אחרי אשר למצוא חפץ להשיג איל ולהוסיף עילוי ותילוי ראש לא חמלת תת בברותי ראש הרשול אשר רויתני (ר"י בדרשי, בחינת עולם טז). שאם חייבו על זו הגנבה מפני רשולו יש גם לחשוב על הנטרף מפני רשולו (אהרן הקראי, גן עדן, ארבעה שומרים, קפד.). מפני חלשת דעתו או מפני רשולו מחקירת המופתים ישען במאמר הנביא (הוא, עץ חיים סה, עמ' 80). בן אם תבזה קנין ראמות גביש לתת רוש הרשול מול יקרך (משה ריאטי, מקדש מעט, היכל ב). ואם ברוב טרדות זמנו בהתנמנמות ואם בדרך הרישול והעצלה (ר"מ עראמה, יד אבשלום על משלי ו ו) ונגד הכת הג' המוכים במכת הביטול והרישול אמר לך אל נמלה עצל (ר"מ אלבילא, ראשית דעת ב ג ג, קמ:). לכה אחי והזדרז והפלג שקידה על אשר תתאו ותרצה בלא רשול ולא עצלות ותשיג אשר תגור ולכן בוא ונסה (תוצאות חיים, בשתי ידות למנחם לונזנו). ורבים חללי יאוש ורשול מאד מחללי סבת גזרה (שם). —  ומ"ר, ואמר הפיטן : המון חוגג עלות יראה התר  שלשלים, עתת כי בא לחננה בלי רשולַיִם1 (ר' מאיר בר' שמואל, אור יום הנף, מעריב ב פסח) .— ובמש' סרח העודף הנרפה ונגרר למטה: מרושלין שסילק רישולן2 ע"י אבנט (רש"י, זבח' יח;, ד"ה רב חדא תני).