רשה
*1, ממנו *הַרְשָׁאָה, *הַרְשָׁיָה 2, °מַרְשֶׁה, °מֻרְשֶׁה, §מֻרְשׁוֹן, *רַשַּׁאי, *א. רָשָׁה, *רְשׁוּת, א. ב. רִשְׁיוֹן, רִשָּׁיוֹן, °רִשְׁיוֹנָה.
1 [שרש זה נמצא גם בארמ' שבתו"מ בפעל (בבנין אפעל, אַרְשִׁי) ובשם עצם (רְשׁוּ, רְשׁוּתָא) כבעבר', ונראה ששמוש השרש בעבר' שאול הוא דרך הארמ' מן האשור'-בבל'. בלשון זו בא רַשׁוּ במק' נשׁה, נשׁא בעבר', והנושה, בעל המלוה, הוא הנקרא (מֻ)רָשׁוּ, והוא הרשאי על המלוה והיכול להרשות, ז"א להעביר זכותו על אחרים, ומכאן התפתחות השרש בעבר' ובארמ'. וכן בא בארמ' שבתו"מ רשו, רשותא אף במשמ' של מַשֶּׁה, מלוה ממש. ועי' גם רָשׁוּת, הערה.]
2 [בפיוטי ינאי: יושר הרשייה לו ליתן זולאי עט.]
ערכים קשורים