רִשּׁוּם

* 1, ש"ז, — א) סימן של דם, של תקיעת מסמר וכדו' שנשמר ונכר, signe); Zeichen, Spur; trace)  מים: מי רגלים)  כל זמן שרישומן ניכר (אסור להתפלל כנגדם) (גניבא, ירוש' ברכ' ג ה). נבלעו, דאין רשומן ניכר, לא נבלעו דרשומן ניכר, לא נבלעו דרשומן ניכר  (בבלי שם כה.). היו בה אותיות מטושטשות או מקורעות, אם רישומן ניכר כשירה ואם לאו פסולה מגי' יח: לא נצרכה לשרישומו (של הכתב במגלת הסוטה) ניכר עד שלא תקבל עליה שבועה (רב אשי, סוט' יט:). נמחק (השטר) או נטשטש, אם רישומו ניכר כשר (ב"ב קסח:). שמשו (המזלות) אלא שלא שהיה רשומן  ניכר (ר' יוחנן, מד"ר בראש' כה). ואחר ישקה את האשה וכו', להביא את שרשומו ניכר (שם במד' ט). מה המסמר הזה אף על פי שאת עוברו2 ממקומו רישומו ניכר כך כל מי שעונותיו גורמים חכמים פושטין בו יד אף על פי שהוא חוזר בו רישומו ניכר (שם קהל', דברי חכמים). — ובסהמ"א: וכן הספינה כשהיא נמצאת בים אין רישומה ניכר (ר"ז מברצלונה, פי' משלי ל יט). בשני הקרומים האמורים במעים יש רישומים וקמטים לצד רחבם בסבוב (שלטי הגבורים כא, נד.). — ואמר הפיטן: ענשתו (את קין) לנוע ולנוד באשמיו, עת התודה התויתו רישומיו (משלם בר קלונימוס, אשוחח, עבודת יוה"כ, .Elbog, Stud, עמ' 127)) — ב °בהשאלה, במשמ' פעלה והשפעה, רֹשֶׁם שבנשמה    Eindruck;impression : ואולי הענינים ההם אשר ישיגום האנשים ההם הם דעות היו להם ונשארו רשומיהם חקוקים בדמיונם (ר"ש א"ת, מו"נ ב לח). שהדמיון מין ממיני למוד ההמון לרבים מהדברים העיוניים הקשים כמו שיגיעו בנפשותים רשומיהם ודוגמותיהם (רש"מ פלקירא, ראשית חכמה ג, 81). ידיעת ההנמצאים המתחדשים באויר וכו' כרשומי הכוכבים ברשומיהם וניצוציהם וכו' (הוא, המבקש, צז). והכח המדמה הוא אשר בו ישארו רשומי המורגשות אחר אשר הם נעלמים מההרגש (הוא, המעלות ב, 36). ועל כן היה רשום העצם נראה כשיהיה המזג רקיק ויוכן לקבל רשומו , וארצה לומר ברשומו פלוש רשומי העצמים השכליים בו, ואז נראה רשום  העצמים הרוחניים בגוף (הוא, מקו"ח לרשב"ג ב יד). כי רשום הפעלים ההם נשאר עוד היום אחר כמה אלפי שנה  (צדה לדרך ב ד ה). וכל אלה (החושים) יקראו איכיות ההתפעליות והם רשומים גשמיים, אמנם ההתפעלויות הם רשומים נפשיים (אמו"ר לראב"ד א א, 6).לדקותם ודקות משכן רשומיהם יקשה עלינו השגתם (שם ב ד ב 59). ורישומו של ארוך דהיינו  רושם רגליו מתלבש בתוך זעיר ומשם הוא חיותו (נפתלי ב"ר יעקב אלחנן, עמק המלך, אבא ואמא י, עא:). ומכל מה שנתגלגל בדברינו על ג' סדרי הלמוד שזכרנו רישומו של כל אחד מהם נכר (ר"י מוסקאטו, נפוצות יהודה ה). — ושם ספר של אריסטו: וזה הספר נקרא ספר הרשומים העליונים ויש מי שקורא אותו ס' אותות השמים (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה ב, 52). — °ובמש' כסוי בטיט על הקנקנים שטביעת רשום היתה נטבעת בו: כסוי הקנקנים כשהוא מהודק וטחוי בטיט נקרא רשום (ר"ח, ב"מ כג:). — °ורשומי הקולות, תוי נגינה: את חכמת הניגון (מוזיק) יאהבו ובכבוד במקור נדפס 'ובכדור'. דורשיה יקלו הרבה רשומי הקולות (נאטען) להם אשר יקראום בשם עריהם וכו'  (ר"ש בלוך, שבילי עולם ג, לה:). —  °ובמשמ' כתב רָשוּם, ואמר הפיטן: מכון לשבתך בשומך מאז חקקתו ברישומך, מולדותיו הכלולים בשמך  מלטם למען שמך (ר"א קליר צפה בבת תמותה, מוס' יוה"כ). משכנו אחריך, שימנו ברשומך (שלמה הבבלי, הבא לפניך, סליח' יום א').



1 [וכן רשום וגם רושמא בארמ' שבתו"מ ובתרגומים.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים