שְׁאִיבָה

*, ש"נ, — מעשה השואב מים: כמה דבית שמאי אמרי משום חימוץ מחמיץ כן רבי מאיר אמר משום שאיבה ניכרת (ירוש' ערלה ב ג). מכלל דשאיבה דאורייתא (ב"ב סו.). — ובסהמ"א: ושייב מיניה, פי' עניין שאיבה (ערוך ערך שב). שמחת בית השואבה, היו שמחים בחג לכבוד שאיבת ניסוך המים (רש"י, סוכ' מב:). שאיבה מן הנהר (שלמה בר' שמואל, ספר המליצה, בכר, 17). — °ובהשאלה לחתית גחלים: כל שאיבת  גחלים מתוך ההסק קרי חותה (רש"י, משלי כה כב). — °ובמשמ' משיכת דבר לדבר: כי טבע בגלגלים הסובבים אותה לשאוב הארץ אליהם כאבן תקומה ועל כן בהיות השאיבה בשוה בכל חלקי סיבוב הגלגל תוכרח הארץ להיות באמצע אויר החלל (ר"מ אלשיך, איוב ח ה). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים