ש"נ, כנ' שְׁאֵלָתִי, שֶׁאֱלָתִי, שְׁאֵלָתֵךְ, שֵׁלָתֵךְ, שֵׁאָלֵתְם, — מִשְׁאָלָה, בקשה שאדם שואל מחברו, Bitte, Wunsch; prière, desir; request, wish: ויאמר אלהם גדעון אשאלה מכם שְׁאֵלָה ותנו לי איש נזם שללו (שופט' ח כד). ויען עלי ויאמר לבי לשלום ואלהי ישראל יתן את שֵׁלָתֵךְ אשר שאלת מעמו (ש"א א יז). וברך עלי את אלקנה ואת אשתו ואמר ישם יי' לך זרע מן האש הזאת תחת הַשְּׁאֵלָה אשר שאל ליי' (שם ב כ). ועתה שְׁאֵלָה אחת אנכי שאל מאתך וכו' אמרי נא לשלמה המלך כי לא ישיב את פניך ויתן לי את אבישג השונמית לאשה (מ"א ב יו-יז). ויתאוו תאוה במדבר וכו' ויתן להם שֶׁאֱלָתָם (תהל' קו יה-יו). מי יתן תבוא שֶׁאֱלָתִי ותקותי יתן אלוה (איוב ו ח). ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה שְׁאֵלָתֵךְ וינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש ותען אסתר ותאמר שְׁאֵלָתִי ובקשתי אם מצאתי חן בעיני המלך ואם על המלך טוב לתת את שְׁאֵלָתִי ולעשות את בקשתי יבוא המלך והמן אל המשתה אשר אעשה להם וכו' (אסת' ה ו-ח). ועי' שֵׁלָה. — ואמר בן סירא: אל תבזה שאילות דל ואל תתעלם ממדכדך נפש (ב"ס גני' ד ד). — ובתו"מ גם במשמ' בקשת תשובה על דבר שאדם שואל את חברו, Frage; question: נשאלה שאילה1 אם שמעו אמרו להן (תוספת' חגי' ב ט). שכל זמן שאדם רוצה לבקש שאלותיו צריך שיאמר שנים שלשה דברי תחנונים ואחר יבקש שאלותיו (ספרי במד' קה). בארבעה מקומות ביקש משה מלפני הקב"ה והשיבו לו על שאלותיו (ר"א בן עזריה, שם שם). מהו שיאכל על שאילת חברו2 (ירוש' דמאי ד ב). מעשה שעשיתי מפרש בים הגדול וראיתי ספינה אחת ששקעה בים והייתי מצטער על תלמיד חכם אחד שהיה בתוכה וכשבאתי למגיזה של קפודקיא והתחיל מקדמיני ושואל לי שאלות וכו' (ר' עקיבא, שם יבמ' טז ג). א"ל אביי לרב דימי והכתיב ומברכתך יברך בית עבדך לעולם, בשאלה שאני, בשאלה נמי הכתיב הרחב פיך ואמלאהו וכו' (ברכ' נ.). אמר לו (הלל לאיש השואל) בני, מה אתה מבקש, אמר ליה שאלה יש לי לשאול וכו' מפני מה ראשיהן של בבליים סגלגלות, אמה ליה בני, שאלה גדולה שאלת וכו' אמר לו שאלות הרבה יש לי לשאול וכו' (שבת לא.). בעי רבי יהושע בן לוי חפן ומת מהו שיכנס אחר בחפינתו, א"ר חנינא בא וראה שאלת הראשונים (יומא מט.). בעא מיניה רב מרדכי ירד להציל ולא הציל מהו, אמר ליה וזו שאילה3 (ב"ק קטז.). פגע בו רבי יהושע ברבן גמליאל ופניו חולניות, אמר למה פניך חולניות, אמר לו שאלה אחת נשאלתי ולא יכולתי להשיבה, אמר לו מה היא, אמר לו לכמה נחש מוליד (מד"ר בראש' כ). אם באתה אשה אצלך לבית המדרש לשאול לך על הדין או על השאלה תהא רואה אותה כאלו יצאה מירכך (רבי מנחם חתניה דרבי אלעזר בר רבי אבינה, שם במד' יא). אמר לי (המלאך לדניאל) גזרה נגזרה שיבנה בהמ"ק ולמלא שאלתך אמרתי בתחלת תחנוניך (ר' חגי בשם ר' יצחק, שם קהל', סדרא תליתאה, לך אכול). ושאל המן ממני שאלה קטנה וקלה על עם אחד אשר יש בינינו (שם אסתר, אם על המלך טוב). אדם יש לו עסק אצל המלכות וכו' ספק עושה לו שאילתו ספק אינו עושה לו שאילתו (תנחו' תבא א). ועי' שְׁאִילָה. — *ושאלה לחכם בנדר וכדו', שאלה שאדם בא לשאל לחכם על נדרו מחמת חרטה והחכם מוצא לו פתח לבטול הנדר: קונם יין שאני טועם וכו' אמר רבי ירמיה לכשתחשך צריך שאלה לחכם (נדר' ס.). אין שאלה בהקדש וכיון דאין שאלה בהקדש אין שאלה בנזירות (נזיר ט.). — ובסהמ"א: והארך נא ברחמיך שנותיו וצוה כל שאלותיו למלאות (רה"ג, שמע קולי, ערבית ליל יום כפור, מחז' איטל' ב, סט:). ומשאילות התלמיד ומחקריו מוסיף הרב חכמה (ר"ח, ב"מ לג.). נקט בן זומא משום דעיקר השאילה נשאלה ממנו (תוס' יומא ל:, ד"ה כבן). שאלת החכם חצי החכמה (מבחר הפנינים א ג, הברמן, ה). טעמתי מרירות כל הדברים ולא מצאתי מר כטעם השאלה4 (שם, מז ב, עג). ידיכם הם למודות בנתינה בכפל מלשוני בשאלה (עמנואל, מחב' יח, הברמן, 496). אמר לוי בן גרשום, אחר התהלה וההודאה לאל והשאלה ממנו להישיר לפנינו דרכו ראינו בזה הספר לחקור בשאלות יקרות מאד וסתומות (רלב"ג, מלחמות ה', הקד'). — °ובפרט שאלת חכם, שאלה בראש אגרת הבאה לשאול חכם בדבר הלכה, שנרשמה אח"כ עם התשובה ונקראת שאלה ותשובה, ר"ת שו"ת: שאלה, בהלכות ציצית פרק ראשון כתוב וכו' (תשו' הרמב"ם א, א"ח פריימן, 1). שאלה במעשה קידושין שקרו בטבריה וציפורי (שו"ת דברי ריבות, של). — °שאלת חלום: ליל ה' בצערי עשיתי שאלת חלום בענין זה (חיד"א, מעגל טוב, 116). והראה לי ספר בצרפת שכתוב שם שמות המלאכים וחותמיהן ואותיותיהן ושאלות חלום (שם, 120). — °ושאלה במשמ' ספק עיוני, בעיה: ושאלת החדוש והקדמות עמוקה וראיות שתי הטענות שוות (ר"י א"ת, כוזרי א סז). ואני סבור שאין לך מנוס מחקור בשאלות הגזרה והבחירה (שם ה יט). זה הפרק אבאר לך בו מה שאאמינהו אני בזאת השאלה (ר"ש א"ת, מו"נ ב טז). והיות האדם אומר שעשה מופת על שאלה אחת בהטעאות אינו מחזק אצלי האמנת המבוקש ההוא (שם שם). זה תכלית מה שאצלי בזאת השאלה (שם ב כד). דע כי כל ההקדמות הכלליות אשר יסדו אותם המדברים וכו' והם צריכות להם בקיום מה שירצו לקיים באלה הארבע שאלות5, הם שתים עשרה הקדמות (ר"י חריזי, מו"נ א עב). והנה בארתי לך כל כל הענין נתלה בזאת השאלה6 (שם ב כו, בסוף הפרק). שאלה הוא משפט חלקי מסופק עליו, יבוקש ידיעתו באחד משני קצותיו, רצוני הקיום או הסלוק על אחד משני הסותרים (ס' הגדרים). — °ובשמות של ספרים: "השאלות הדבריות והדרושים אשר לפילוסופים" לאבן רשד (קלצקין-צובל ד, 65). "שאלות טבעיות" המיוחסות לארסטו, תרגום ר"ש א"ת (שם). — ושאלה בחשבו וכדו': שאלה (ראב"ע, המספר, 117). — °ובמשמ' ענין שדנים בו, בעיה עיונית או מעשית שיש למצא פתרון לה7, שאלה חשובה, נכבדה, בוערת שאלת היהודים וכדו', נוהג בספרות ובדבור. — °ובדקדוק, משפט שאלה, מלת שאלה; וסימן שאלה, הסימן ? שמצינים בו משפט שאלה או תמיהה: סימן השאלה ? (בהקד' המגיה לפרוש אברבנאל לנבי' ראשונ' דפוס ליפסיה תמו). — °ה השאלה, עין ה. — °ובמשמ' שְׁאִילָה: ולקחתי בתורת שאלה ס' זה עם ס' אחרים (חיד"א, מעגל טוב, 59).