שֶׁלַהּ

°, ש"ז, מ"ר שְׁלָהִים, — אפיסת כחות, לאות וחלשה1, Müdigkeit, Erschöpfung; fatigue, extenuation; exhaustion, weakness: ואמר הפיטן: ידידות סגלת נערות חולת אהבת בלהלוהי, במער איש וליות הוראות הבת שלהי (מנחם ברבי מכיר, אדעה כי אין, זולת לשבת תשובה, בר, 789). — ובמשמ' סוף וקץ2, Ende; fin; end: אחת היא על כן כו' משיב על שלהי דברי בלדד האומר אליו הן אל לא ימאס תם (ר"מ אלשיך, איוב ט כב).



1 [ע"פ שמוש השפעל שלהי, מן להא, להי במשמ' זו בארמ' שבתו"מ, ועי' בהערת בֶּר למקום ובאוצר נחמד, 122.]

2 [ע"פ הבנה זו של הארמ' שלהי דקיטא וכדו' בתו"מ.]