ב. שַׁאֲנָן

°, ת"ז, — הומה בקול שאון1: ועלה באזנינו לקול עוף שאננים (רמב"ע, הענק ג, ברודי, שמב). ובתוך שאנן האויבים שאננים ישבו (יל"ג, מלחמות דוד בפלשתים ב, כל שיריו ג ו, 51).



1 [על פי הבנה זו במ"ב יט כח, ישע' לז כט, עי' א. שַׁאֲנָן, הערות.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים