*, — שה"פ מן גֵּרֵשׁ, והוא שם במ"ר למעשה הפרוד הגמור בין איש ואשתו, שמנתק ומבטל הקשר החקי שביניהם, Ehescheidung; divorce: ספק גירושין כתב (גט) בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד זהו ספק גירושין (יבמ' ג ח). בישראל נתתי גירושין לא נתתי גירושין באומות העולם (ירוש' קדוש' א נח ג). כל שיש בקידושין יש בגירושין (יבמ'לא"). — ובכלל, כל גרוש אדם ממקומו, מארצו, Vertreibung; expulsion: דנתי אותו (את אדה"ר) בגרושין וכו' אף בניו הכנסתים לארץ ישראל וצויתים ועברו על הצווי ודנתי אותם בשלוחין ובגרושין וקוננתי עליהם איכה (מד"ר בראש' יט).