* 1, ש"ז, מ"ר שַׁבְרִירִים, – קרני אור מסַנְוְרות: ואשר במים מתחת לארץ, להביא את הבוביא, דברי ר"ע, ויש אומרים להביא את השברירים2 (מכי', מסכ' בחדש ו). – °ושברירים שבעין, מחלת עין, שהלקוי בה אינו יכול להסתגל למעוט האור בלילה, Nachtblindheit; héméralopie; night-blindness, nyctalopy: יותרת הכבד כמשמעה מרפאין בהן בעלי שברירין שבעין שנקראין בל' ישמעאלי עלעשא ואלשבכרה (רה"ג, תשו' הגאו' הרכבי שצד, 209; מובא גם בערוך ערך רת).
1 [היא המלה שברירי בארמ' שבתו"מ, כגון שברירי דשמשא (יומ' כח:), וכנראה היא צורת שפעל שאולה מן האשור' במבטא בבל, מן ברר, שהוראת אור בלשון זו, ועי' פרויס, Die Bibl.- Talm. Med. עמ' 312. ואין מקום לפרושים מלשון פרס שהֻצעו.]
2 [הורויץ ורבין בהוצאת המכילתא מביאים גם גרסאות: השדוירין, הסורזירים. ובספרי דבר' שכ נאמר באותו ענין: עובדים לבבואה ולא לבבואה בלבד אלא להבל זה שעולה מן הקדירה, אך אין בזה פרוש של שברירים אלא דרוש מיֻסד על לשון הכתוב: כענין שנ' כעסוני בהבליהם.]