* סימן התקופה חסר במקור, קל לא נמצא במקורות.

— פֻע', שֻׁבַּשׁ, בינ' מְשֻׁבָּשׁ, בעקר צורת שֻׁפְעַל מן ביש, הורע, קֻלקל, נפסד, sich verschlechtern, verderben; détériorer, être corrompu; to deteriorate, get spoiled: אמור להם משמי אתם יודעים שהמדינה הזאת משובשת בגייסות1 (רבי עקיבא בשם נחמיה איש בית דלי, יבמ' טז ז). משל למקום אדרימון שהוא משובש בגייסות, מה עשה המלך, הושיב בו קוסטרינוס בשביל לשמרו (רבי לוי, מד"ר ויקר' לה). למדינה שהיתה משובשת בגייסות והיה בה זקן אחד והיה מזהיר לכל בני המדינה וכו' וכל מי שלא היה שומע לו היו הגייסות באין והורגין אותו (פסיק' ר"כ, שובה, קנז.). —  ובסהמ"א: החוגגים שהיו מתכנסים בכל שנה נמנעו מסכסוך החילות ושבוש הדרכים וכו' וארץ ישראל משובשת מהם ברעב ומהם בדבר ומהם בפחד (ד"ה של יהודי מצרים וא"י ב, יעקב מַן, 187). אם הוא שעת מלחמה והדרכים משובשות בין זה לזה יכול לומר לא ידעתי (לבוש חו"מ קמג א). הדרכים היו משובשים (חיד"א, מעגל טוב השלם, 50). — °שרטוט משבש: ואם היה באמצע (דם ההקזה) שרטוט מקצה אל קצה עמוק בלא שבוש דרך מזומנת לו ואם משובש לא יוכל לילך (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ד, לידע מהחולה). — °בית משבש: וביתו קטנה וצרה מעופשת ומטונפת ומשובשת (חיד"א, מעגל טוב השלם, 54). — ובמיֻחד ספר משֻבש, מקלקל בשגיאות המעתיקים: יש ספרים משובשים וכתוב בהן וכו' וגירסת שוטים היא זו (רש"י, כתוב' פ.). ןפי' משובש היא מאדם חריף ומפולפל (הוא, חול' פא.). גירסא זו הכתובה בספרים משובשת היא ועל ידי פרשנים טועין שלא היו בקיאין בשמועה ופירשוה בשיבוש בתוך הגירסא (הוא, נדה סב:). — °ודעה משבשת, מדה משבשת: השיאוך ויכלו לך קבלותיך החלושות ויפתוך דעותיך המשובשות (ר' זרחיה הלוי, אוצר נחמד ב, קכז). מצא דעתו משובשת ולבו טרוד אסור לו להתפלל עד שתתיישב דעתו (רמב"ם, תפלה ד טו). כל מי שנטרפה דעתו ונמצאת דעתו משובשת תמיד בדבר מן הדברים (הוא, עדות ט ט). כל סריס קולו דק ומדותיו גרועות ומשובש בדעתו (גרשון בן שלמה, שער השמים, מאמר 6, לח.). ואחד הנכפה מזמן לזמן או הנכפה תמיד בלא עת קבוע והוא שלא יהא דעתו משובשת תמיד שיש נכפין שגם בעת בריאותן דעתן מטורפת עליהן (טור ה' עדות לה). — °ידיעה משבשת, ידיעה לקויה: ועל כן היו הקטנים ידיעתם משובשת וזה כי רוב התנועה והשבוש נמצאים בהם המונעים אותם מלהבין (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה א, 10).

— פִע', °שִׁבֵּשׁ, קלקל והשחית, verderben; corrompre; to spoil: שישתדל לספק עליך אמתותיך ולשבש מה שנתברר לך (ר"י א"ת, חו"ה, יחוד המעשה ה). וכאשר יתיאש היצר מגבור עלינו מן הפנים האלה יספק עלינו גמול העולם הבא ועונשו וישתדל לערבב ולשבש עלנו מצד מעוט מציאותו (שם שם). ועל  דרך כלל הוא דבר משבש דעת המאמין בתורה וישחית לאיש החכם אמונתו מאד מאד (ר"י חריזי, מו"נ ב כז). וכמה גדולים וכו' הלכו בזו המחשבה וכו' ממה שראו בדברי ההגדות המשבשות את הדעות (הראב"ד על הרמב"ם תשובה ג ז). הדברים אשר דרכם להטעות האדם מהאמת ולשבש אותו (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה  38). ורוב הרופאים יטעו וחושבים שעוזרים הטבע והם משבשים פעלה (הוא, המבקש לד). וכן ההרות אוכלות הפחם וכיוצא בו מפני שגברה עליהם ליחה נכריה ותשבש תאותם (רשב"צ דורן, מגן אבות, חלק יעקב ד, ו:). — ואמר הפיטן: קלקלנו ישרים ותורות שבשנו (שלמה הבבלי, תבא לפניך, סליח' יום ב). נשמה אשר נתתה עמדי היא תשבש (משה בן יוסף, אזנו יצורי, מבחר השירה העברית באיטליה, שירמן, קיב). — וביחוד שבש גרסה, ספר: ואפשר הסופרים שבשוה כאשר היו משבשים כמה העתקות (ראב"ד, תמים דעים, סי' סב). הפרק השנים עשר לבאר בשיבושי גירונימו המשבש המעתיק ספרי הקודש מלשון עברית אל לאטינו (פרופיט דורן, כלמת הגויים, הצופה מארץ הגר ג, 104). — ובמשמ' קבע כי יש שבוש בספר: הרשב"א שבש לשון זה וכו' ואין לשבש הספרים (ר"נ, נזיר ו.). מה שאתה משבש המשנה וגורס שלא יהא זכור בהא פליגנא עלך כי אין צריך לשבש (אור זרוע להרי"ץ מוין, הלכ' עיוה"כ, סג:).

— הִתפ', *הִשְׁתַּבֵּשׁ, נִשְׁתַּבֵּשׁ2, — התקלקל, לקה: או אשר ישתבשו יסודי הגוף (אסף 130). וכבר נשקע יוני מן העולם ונשתבש ואבד (רמב"ם, תפלין א יט). כי הסיר (הרמב"ם) מחבורו שמות המפרשים והדרשות והדרושים וכו' אשר בם הרעיונים משתבשים ר"י חריזי, תחכ' מו, 352). ונשתבשה כל ארץ ישראל בגייסות (ד"ה של יהודי מצרים וא"י ב, יעקב מַן, 181). ורבתה קטטה בעולם ונשתבשו דרכים בגייסות (אורחת צדיקים, שער התורה). ובהיות טבעי הגוף נלחמים אז ישתבש השכל (משה בן יהודה נרי, מאמר במערכת). — ואמר הפיטן:  ומימי הקילון יבשו והשואבים נשתבשו. (ד"ה של יהודי מצרים וא"י ב, יעקב מַן, 28). —  והשתבש הספר וכדו', לקה בשבושים: ואפשר הסופרים שבשוה וכו' עד שנשתבשה כל התשובה (ראב"ד, תמים דעים סי' סב). — °והשתבשה דעתו של אדם, ובקצור השתבש האדם, נתקלקלה דעתו, טעה, לא ידע,  irren fehlgehen; se tromper, faillir; to be mistaken, be wrong: ואמנם כי פשוטו של זה הדבר נראה שאינו מתקבל על הדעת שמשתבשין בה ואני ברחמי שמיא פירשתיה פירוש צח (נסים גאון לברכות לב.). ולא דייק בלמוד התינוקות שלא ישתבשו (רש"י, ב"ב כא.). ורבים השתבשו לחקור למה קילל הנחש (ראב"ע, בראש' ג א). ודור רביעי, רבי המפרשים השתבשו בפי' דור (הוא, שם טו טז). נבוכה וכו' כאדם שהשתבש ולא ידע מה יעשה (הוא, אסתר ג טו). שתוי יכול לדבר בפני המלך ואינו משתבש (רמב"ם, תפלה ד יז). ודרכי החשבון יש בהן מחלוקות גדולות וכו' ואנשים חכמים גדולים נשתבשו בהן ונתעלמו מהן דברים ונולדו להן ספיקות (הוא, קדה"ח יא ב). אפילו אכל תמרים או שתה חלב ונשתבשה דעתו מעט אל יורה (הוא, ביאת המקדש א ג). ואמרו כי בטלמיוס לא הרגיש בזה ומפני כן נשתבש במדת זמן3 השנה (ר"י הישראלי, יסוד עולם ג א, מ.). וכבר השתבשו האנשים בהבנת סודות הלשון הזה ודרכי שמושו עד שלא ראיתי מעודי לא תלמיד ולא רב שעמד על סודו (פרופיט דורן, מעשה אפד, הקד', יו). — °והשתבש החולי על הרופא, טעה הרופא בטפולו בו: וכבר ביאר גלי"נוס כי היונים כלם כשיהיה משתבש עליהם החולי שהם לא היו מרפאים אותו בדבר והיו עוזבים אותו אל הטבע (רש"ט פלקירא בשם הרמב"ם, המבקש, לד).