פ"י, ישגלנה, — שָׁגַל אדם אשה, שכב אתה: אשה תארש ואיש אחר ישגלנה (דבר' כח ל). — ובסהמ"א: האנשים ההם אשר ישובו נפשותם לגופותם ההם יאכלו וישתו וישגלו ויולידו (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה, נתיב עשירי). — ובינו' פָעו' °שְׁגוּלָה, ואמר המשורר: ותוכחותיו לכל ראשים עטרות וכצפירות עלי קדקד סבולות, אשר קנה בעינינו בתולות וכמונו ועמנו שגולות (רשב"ג, תהלת אל, ביאליק-רבניצקי א, 79).

— נִפע', תשגלנה1, — נשגלה אשה, ששכבה גבר עמה: ועלליהם ירטשו לעיניהם ישסו בתיהם ונשיהם תשגלנה (ישע' יג יו). ואספתי את כל הגוים אל ירושלים למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים והנשים תשגלנה (זכר' יד ב).

— פֻע', שגלת2, — כמו נִפע': שאי עיניך על שפים וראי איפה לא שגלת על דרכים ישבת להם כערבי במדבר ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך (ירמ' ג ב).

— הִפע', °הִשְׁגִּיל, — השגיל את האשה, גרם שישכב גבר עמה, ואמר הפיטן: למו השיבה נות יפיפיה, לי איך תיסרוני ברמיה, לערל וטמא תשגילוני עריה (יוסף בר שלמה, אודך כי אנפת, יוצר שבת א חנכה).