שֶׁגָל

1, ש"נ,—  אשת מלך או פילגשו: בנות מלכים ביקרותיך נצבה שֶׁגָל לימינך בכתם אופיר (תהל' מה י). ויאמר לי המלך וְהַשֵּׁגָל יושבת אצלו עד מתי יהיה מהלכך ומתי תשוב (נחמ' ב ו).—  ואמר המשורר: בך רוח בשם נקבה חיה כשגל נצבה (ראב"ע, אל מתנשא, שעה"ש 145).— °ובסמ' שְׁגַל, ואמר המשורר: התר וגל שד קם כגל שדי שגל חן ועש דדי (ר"י הלוי, אמר גלות, זמורה ג 15).— °ובמשמ' כלבה, כפרוש חז"ל: כלבים קטנים כמיני שגל ששוחקין בהם (ערוך ערך קסן).



1 [וכן בארמ' שבמקרא (דני' ה ב. ג.), ועי'שֶׁגֶר, הערה. וחז"ל אמרו: מאי שגל וכו' ואמא קרי לה בעית אימא לעולם שגל מלכתא וכו' ואמאי קרי לה שגל שהיתה חביבה עליו כשגל, אי נמי שהושיבה במקום שגל (ר"ה ד.).]

חיפוש במילון: