שְׁוָאִי

°סימן התקוה חסר במקור., ת"ז, —  שיך לשוָא, מסֻמן בשוא:  ובהתחברם עם הכנויים תשוב פא הפעל הקמוצה שואית (רד"ק, מכלול, הפעלים, ליק, כה.). ע"כ לא יתכן להיות האות השואית מרגשת במבטא לבדה (בן-זאב, תלמוד לשון עברי, מבוא, כלל ז).

חיפוש במילון: