*, תה"פ — עוד1, עוד פעם, wieder, nochmals; encore (une fois); agin, once more: מעשה בסומא שירד לטבול במערה וכו' ושוב מעשה בעסיא באחד ששלשלוהו לים וכו' (ר' יוסי, יבמ' טז ד). מעשה באחד שעמד על ראש ההר וכו' ושוב מעשה בצלמון באחד שאמר אני איש פלוני בן איש פלוני נשכני נחש וכו' (שם שם ו). מעשה בתלמיד אחד שעבר לפני ר' אליעזר וקצר בברכותיו וכו' שוב מעשה בתלמיד אחד שעבר לפני ר' אליעזר והיה מאריך ברכותיו וכו' (מכי' בשלח מסכ' ד, ויסע משה א, מה:). מעשה בקולאר של בני אדם שהלכו לאנטוכיא וכו' שוב מעשה בששים בני אדם שירדו לכרקום ביתיר וכו' (תוספת' יבמ' יד ז-ח). מעשה באשה אחת שהיתה אורגת בגד בטהרה וכו' שוב מעשה באשה אחת שהיתה אורגת מפה בטהרה וכו' (שם כלים ב"ב א ב–ג). מעשה באשה אחת שהיתה מפלת כמין קליפין אדומין וכו' שוב מעשה באשה אחת שהיתה מפלת כמין שערות אדומות וכו' (שם נדה ד ג-ד). מעשה בתינוק אחד שהקדיש קרדום אחד לשמים וכו' שוב מעשה בתינוק אחד שהיו באין בספינה וכו' (שם שם ה טז-יז). מעשה במקום שבין אושה לשפרעם וכו' שוב מעשה ברום בית ענת וכו' (שם מקו' ו ב-ג). מעשה שנכנסו זקינים לעליית בית גדייא ביריחו וכו' שוב נכנסו זקנים לעלייה ביבנה וכו' (רבי יעקב בר אידי בשם ריב"ל, ירוש' הור' ג ז ). מעשה בעכו"ם אחד שבא לפני שמאי וכו' שוב מעשה בעכו"ם אחד שבא לפני שמאי וכו' (ת"ר, שבת לא.). אמר לפניו (משה) רבש"ע תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים וכו' שוב מה כתיב בה לא יהיה לך אלהים אחרים וכו' שוב מה כתיב בה זכור את יום השבת לקדשו וכו' שוב מה כתיב בה לא תשא כו' שוב מה כתיב בה כבד את אביך ואת אמך וכו' שוב מה כתיב בה לא תרצח לא תנאף לא תגנוב וכו' (ריב"ל, שם פח:-פט.). ראה (רבן יוחנן בן זכאי ) ריבה אחת וכו' אמר לה בתי מי את, שתקה, שוב אמר לה בתי מי את, שתקה, אמרה לו המתן לי וכו' שוב אמרה לו רבי זכור אתה כשחתמת על כתובתי וכו' (אדר"נ יז). א"ל ר' יהושע לר' גמליאל ר' אלך ואקבל פניו של פוליסופוס חברנו א"ל לאו, שוב א"ל ר' אלך ואקביל פניו של פוליסופוס חברנו א"ל לך לשלום (כלה רבתי ז). למלך שהיה מבקש לבנות וכו' בא ליתן היסוד והיו המים עולים מן התהום, ולא היו מניחים לעשות את היסוד, שוב בא ליתן היסוד במקום אחר והיו המים מהפכים וכו' (מד"ר שמות טו). — ובפרט בשמוש בשלילה, שוב לא, שוב אינו וכדו': כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים שוב אינה קולטת (ר' יהודה, שביעית ב ו). כל קטן שהתחיל אביו לשקול על ידו שוב אינו פוסק (שקל' א ג). קדם אצל אשתו או ששלח אצלה שליח ואמר לה גט ששלחתי ליך בטל הוא הרי זה בטל, אם משהגיע גט לידה שוב אינו יכול לבטלו (גיט' ד א). פגה עודה תינוקת, בוחל אלו ימי נעוריה, בזו ובזו אביה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה, צמל כיון שבגרה שוב אין לאביה רשות בה (נדה ה ז). מי שאינו מראה סימן ברכה במשנתו בתוך חמש שנים שוב אינו מראה (תוספת' שקל' ג כז). לעבד שמבקש פרס מרבו אמר להם תנו לו ואל אשמע קולו שוב (תענ' כה:). עולת תמיד העשויה בהר סיני, רבי אלעזר אומר מעשיה נאמרו בסיני והיא עצמה לא קרבה, ר' עקיבא אומר קרבה ושוב לא פסקה (חגי' ו:). כיון שיצתה שעה אחת מרשות האב שוב אינו יכול להפר (יבמ' פז.). כיון שנתן עיניו לגרשה שוב אין לבעל פירות (ב"מ יט.). כיון שמיחה שנה ראשונה שוב אין צריך למחות (בשם רבי, ב"ב לט:). כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד (שם קסח.). מיום שפתחה הארץ את פיה וקיבלתו לדמו של הבל שוב לא פתחה (סנה' לז:). כל הנותן ד' דברים כנגד עיניו ועל לבו שוב אינו חוטא (בן עזאי, ד"א ג). כזה שהוא מברר הרעה מהיפה שוב אינו חוזר ומברר (רבי יודן בשם רבי חמא ברבי חנינא ורבי ברכיה בשם רבי אבהו, מד"ר שה"ש, חכו ממתקים). כיון שנשרף בית המקדש אמר הקדוש ברוך הוא שוב אין לי מושב בארץ (שם איכ' פתיח'). הניחך המלך והלך לו למדינת הים ושוב אינו חוזר עליך (שם שם, זכר עניי). — ובצרוף שוב פעם, שוב פעם אחרת, שוב פעם אחת: שוב פעם2 היו עולים לירושלם הגיעו לצופים וקרעו בגדיהם (ספרי דבר' מג). שוב פעם אחת גזר רבי שלא ישנו לתלמידים בשוק (מו"ק טז.). ושוב פעם אחרת היו מסובין בעלייה ביבנה (סוטה מח:). — ובסהמ"א: ושוב הקשינו לו אם דמים הקנה היאך אמרו לו אין לך תקנה עד שתקנם על גבי קרקע (תשו' הגאו' מן הגני' הרכבי ר). ת"ח כיון שיוצא שמו בעולם שוב הולך וגדל בכל שעה (רגמ"ה, תעני' ד.). דהוו (הכהנים) כעסנים ומגרשין נשיהם מחמת כעס ושוב היתה אסורה לחזור לו (הוא, ב"ב קס:). ואם שוב היה זה מתגלגל ומתנונה בחוליו וכו' אינו מוסיף לו כלום (לבוש חו"מ תכ יח).
1 [כנראה נולד השמוש במלה זו כתרג' מארמית תּוּב, תּוּ. המלה משמשת בתו"מ ממש כמו עוֹד בלשון המקרא בחלק מהוראותיה.]
2 [וכעין זה במכות כד: שוב פעם אחת וכו'.]