שׁוֹלְלוּת

°, ש"נ, — תכונת מי שהוא שולל: שוללות והנגזר ממנו מושאל מענין ושלל שללה וכו' והשם ממנו יקרא שלילה ושוללות בשורק בואו (ר"ש א"ת, פי' המלות הזרות). אם היו הדברים אשר נחייבם לו יתברך נאמרים בו יתברך ובנו בשתוף גמור, לא יהיה כאן שם משמות הדברים אשר אצלנו שיהיה יותר ראוי בשוללות השם יתברך מבחיוב ובחיוב מבשוללות (רלב"ג, מלחמות ה' ג ג, קלד).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים