*, ש"ז, —  כמו שֵׁם1, Name; nom; name: אין לו עליהן אלא שתי פרות, חדא דשאלה וחדא דשכירות, שום שאלה אחת היא ושום שכירות אחת היא (מר בר רב אשי, ב"מ לה:). ועי' ג. שׁוּם. —  ובפרט בצרופים כגון אמר ראובן משום שמעון: רבי אומר משום רבי ישמעאל (כלאי ג ז). אבטולמוס העיד משום חמשה זקנים (ערוב' ג ד). משום ר' ישמעאל אמרו (סנה' א ב). שלשה דברים אמרו לפני ר"ע, שנים משום ר"א ואחד משום ר' יהושע (עד' ב ז). העיד ר"ע משום נחמיה איש בית דלי (שם ח ה). ר' יוסי מטמא משום אביו (כלים כו ו). —  וכמלת יחס עם למד של בכל"ם לשום2, לשם, בשביל3, für; pour; for: הכותב נכסיו לבניו ושייר לאשתו קרקע כל שהוא איבדה כתובתה, אמר ר' יוסי, במה דברים אמורים בזמן שקיבלה עליה לשום כתובה, אבל לא קבלה עליה לשם כתובה מה שנתן נתן וגובה כתובתה משאר נכסים (תוספת' פאה א יב). פועלים שהיו עושין אצל בעל הבית וכו' משיירין כדי פיאה ואינה פיאה עד שיפרשנה בעל הבית לשום פאה (שם שם ב ז). האומר איני מתפרנס משל אחרים וכו' נותנין לו לשום מלוה, חוזרים ונותנין לו לשום מתנה (ר"מ, שם שם ד יב). תרם את השלישית ואמ' הרי זו לשום בבל ולשום מדי (שם, שקל' ב ד). הבא על יבמתו לשום נוי ולשום נכסים הרי זו בעילת זנות (שם יבמ' ו ט). בא עליה לשום אישות (שם שם יא ה). נתעכבו בחולין תמימים יקדישום לשום אותו הזבח (שם זבח' ח ב). שתי קריבות הם, אחת קריבה שהיא לשום שמים ואחת קריבה שאינה לשום שמים (ספרי במד' קלו). מה אם זה שיגע בתורה שלא לשום שמים ראו מה העמיד, מי שהוא יגע בתורה לשמה על אחת כמה וכמה (ר', ירוש' חגי' ב א). אמר רבן גמליאל לר' יהושע מי זה שמראה עצמו באצבע, אמר לו, יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים (שם ב"ב ה א). פעם אחת הלך ר' חנינא בן עקיבא למקום אחד ומצא חריות של דקל שגדרום לשום עצים (שבת נ.) המפריש את פסחו ומת, אם בנו ממונה עמו יביאנו לשום פסח (פסח' צח.). המודר הנאה מחברו ואין לו מה יאכל נותנו לאחר לשום מתנה (נדר' מח.). אדם יודע שאין קידושין תופסין באחותו וגמר ונתן לשום פקדון (רב, ב"מ טו:). במתנה בקש ליתנו לה, ולמה כתב לה לשום מכר, כדי ליפות את כחה (ב"ב נא:). אדם יודע שאין ערך לכלי וגמר ואמר לשום דמים (סנה' טו.). השוחט לשום ימים, לשום נהרות, לשום מדבר וכו' הרי אלו זבחי מתים (ע"ז מב:). לשני בני אדם שצלו פסחיהם, אחד אכלו לשום מצוה ואחד אכלו לשום אכילה גסה (ר' יוחנן, הור' י:). עשה דברים לשום פעולתן לדבר בהן לשמים (דא"ז ב). שנים אוחזין בסכין ושוחטין, אחד לשום אחד מכל אלו ואחד לשום דבר כשר שחיטתו פסולה (חול' מא.). כל המתגייר לשום אשה, לשום יראה, לשום אהבה אינו גר וכו'. וכל שאינו מתגייר לשום שמים אינו גר (מסכת גרים א, קירכהים, 38). —  ועם מ(ן) היחס, משום, במשמ' מפני, בגלל, wegen; a cause de; because of וגם במשמ' במה שנוגע ל, was anbetrifft; quant à; as far as: הפרו תורתך משום עת לעשות לה' (ר' נתן, ברכ' ט ה). אם שייר קלח אחד סומך לו משום פאה ואם לאו אינו נותן אלא משום הפקר (ר"י פאה א ג). אם היו מקצת העלין מגולין אינו חושש לא משום כלאים ולא משום שביעית ולא משום מעשרות (כלא' א ט). אין אסור משום כלאים אלא צמר ופשתים (שם ט א). השירים והכלך אין בהם משום כלאים (שם שם ב). אותות הגרדין ואותות הכובסין אסורות משום כלאים (שם שם י). עשה שני ראשיה (של תכיפה) לצד אחד חבור ויש בה משום כלאים (שם שם). מצא קציצות בדרך וכו' מותרות משום גזל (מעשר' ג ד). יוצאין בביצת החרגול וכו' משום רפואה (ר"מ, שבת ו י). יו"ט יוכיח שהתירו בו משום מלאכה ואסרו בו משום שבות (ר' יהושע, פסח' ו ב).  המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר (גיט' ד ז). יש חורש תלם אחד וחייב עליו משום ח' לאוין מכות ג ט. את שנוהג בה משום אלוה אסור ואת שאינו נוהג בה משום אלוה מותר (ע"ז ג ד). אלא שלא עלו לבעלים משום חובה (זבח' א ג). אכלה סם המות וכו' מותרת משום טרפה ואסורה משום סכנת נפשות (חול' ג ה). לא נחלקו על דבר שהוא משום שם אחד שהוא חייב ועל מה נחלקו על דבר שהוא משום שני שמות (כרית' ד ג). דכון וכו' טהור משום כירה וטמא משום כלי קבול (כלים ז ב). לא היתה פרה רוצה לצאת אין מוציאין עמה שחורה שלא יאמרו שחורה שחטו וכו' ר' יוסי אומר לא משום זה וכו' (פרה ג ז). גזירה משום יום המעונן (רבא, פסח יב:). גזירה משום סחיטה (ביצ' יח.). בשלשה דברים אדם משתנה מחבירו בקול במראה ובדעת, בקול ובמראה משום ערוה (סנה' לח.). יין תוסס אין בו משום גילוי (שם ע.). —  ובפרט בצרוף לדברי התורה וכדו', כגון (עבר) משום בל תשחית: אפי' שום4 קורבה אסור משום5 לך לך אמרי נזירא, סחור סחור לכרמא לא תקרב (שבת יג.). פרות המרכסות בתבואה וכו' אינו עובר משום בל תחסום (ת"ר, ב"מ פט:-צ.). — ועם ש, משום ש, כמלת קשור: שחטו (את הפסח) קודם חצות פסול משום שנאמר בין הערבים (פסח' ה ג). יוצא דופן והבא אחריו וכו' שניהן אינן בכור, הראשון משום שאינו פטר רחם והשני משום שקדמו אחר (ר"ע, בכורות ב ט). לא היתה פרה (אדֻמה) רוצה לצאת אין מוציאין עמה שחורה וכו' משום שנאמר והוציא אותה, לבדה (ר' יוסי, פרה ג ז). למה,  מפני כבודו של מת או משום שאין לו מי שישא משואו (ירוש' ברכ' ג א). — ועל שום, על שום מה, על שום ש וכד' במשמ' זו: פסח על שום שפסח6 המקום על בתי אבותנו במצרים (פסח' י ה). ונפרצו מהם שתי פרצות צדוקים וביתוסין, צדוקים על שום צדוק, ביתוסין על שום ביתוס (אדר"נ ה). האומר הרי עלי מרחשת יהא מונח עד שיבא אליהוּ, מספקא להו אי על שום כלי נקראו או על שום מעשיהן (מנח' סג.). —  ובסהמ"א: ואפילו מגילה שאין בה שום אינה כשרה עד שיכתוב אותה כהלכה (אוצר הגאונים מגילה, לוין ה, 23).