ת"ז, — שלילי: כי המדות מתחלקות וכו' לשלשה חלקים, שתהיינה מעשיות או טפליות או שולליות וכו' אבל השולליות, כמו חי ואחד וראשון ואחרון, סופר עליו באלה כדי לשלול ממנו הפכם, לא לקיים לו אלה על הדרך שאנחנו מבינים מהם (ר"י א"ת, כוזרי ב ב). ונבאר שאחדות האל ית' שבה אל ענין שולליי (אמו"ר לראב"ד ב ב ג, נ). וענין שהוא אחד הוא ענין שאין כמוהו דבר, והוא שב אל ענין שוללי (שם שם). השולליות הם צודקיות בהש"י יותר מן המחייבות (ר"מ בוטריל בפי' ס' יצירה, לבוב, כו). שכאשר תארנו הש"י בשום תואר הן שיהיה שולליי או חיוביי מן התארים שאפשר שיתואר בהם הש"י (ר"י אלבו, עקרים ב כה).