1, ש"ז, מ"ר שׁוּמִם,— שם ירק חריף ממשפחת הCצלים, allium sativum, Knoblauch; ail; garlic: זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת הַשּומים2 (במד' יא ה). — ובתו"מ: והשום והבצלים אינן מצטרפים לסאתים אלא של עניים הם (פאה ו ט). תבואה שנתנה לשחת או לאלומה וכן באגודי השום ואגודות השום והבצלים אין להם שכחה וכל הטמונים בארץ כגון הלוף והשום והבצלים ר' יהודה אומר אין להם שכחה וחכ"א יש להם שכחה (שם שם י). הלפת והנפוץ והכרוב והתרובתור התרדים והלעונים אינן כלאים זה בזה, הוסיף ר' עקיבא השום והשומנית הבצל והבצלצול והתורמוס והפלפלוס אינן כלאים זה בזה (כלא' א ג). איזהו דבר שאין זרעו כלה, כגון הלוף והשום והבצלים, ר' יהודה אומר השום בשעורים (תרומ' ט ו). עלי שום ועלי בצלים לחים כגרוגרת, יבשים כמלא פי גדי (שבת ז ד). הנודר וכו' מאוכלי שום אסור בישראל ואסור בכותים (נדר' ג י). מן המקפה אסור בשום וכו' מן השום מותר במקפה (שם ו י). אמר קונם שום שאיני טועם עד שתהא שבת אינו אסור אלא עד לילי שבת שלא נתכון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכול שום (שם ח ו). השום והבוסר והמלילות שרסקן מבעוד יום (עד' ב ו). המעלה את האגודות ואת הקציעות ואת השום לגג בשביל שימתינו אינן בכי יותן (מכשיר' ו ב). המקפה של תרומה והשום והשמן של חולין שנגע טבול יום במקצתן פסל את כולם, המקפה של חולין והשום והשמן שנגע טבול יום במקצתן לא פסל אלא מקום מגעו, ואם היה השום מרובה הולכין אחר הרוב (טבו"י ב ג). שרשי השום והבצלים והקפלטות בזמן שהם לחין (עקצ' א ב) היה עתיד ליקלע בשום ולאיגוד בצלים אינו חייב עד שיקלע ויאגד (תוספת' מעש"ר א ו). משל אומר לאשה אל תאכלי שום ובצל מפני התינוק (ספר' במד' סט). המינין האסורין בבית שאן הקצח והשומשום והחרדל והשום (ר' יוסי דכפר דן בשם ר' בן מעדיה, ירוש' דמאי ב א). אין לי אלא תבואה, קטנית מניין, ת"ל וכל מעש' הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא, לרבות זרע שום שחליים וגרגר (שם מעשר' א א). מדוכה אם יש בה שום מטלטלין אותה (שם שבת יז א). השום והשחליים והחרדל נידוכין כדרכן (רב חונה רבי ירמיה ר' אימי בשם רבי יוחנן, שם ביצ' א ט). הוא (עזרא) התקין שיהו אוכלין שום בלילי שבתו' שהוא מכניס אהבה ומוציא תאוה (שם מגי' ד א). מי שאכל שום וריחו נודף יחזור ויאכל שום אחר כדי שיהא ריחו נודף? (ברכ' נא.). שום שריסקו מערב מערב שבת למחר נותן לתוכו פול וגריסין (שבת קמ.). שום ירק (ערוב' נו.). המנכש בשומים ובבצלים הואיל ואין גמר מלאכה אין פועל אוכל בהם (ב"מ פט.). הלך משם (רבי יהושע) יותר ומצא תינוק אחד אמ' לו מימיה של עיר מה הן, אמר לו מה איכפת לך, השום והבצלי' מרובין (מד"ר איכ' א, מעשה ברבי יהושע). — *קליפת השום, עין קְלִפָּה. — *ראשי שומים: וקראת לשבת עונג, במה מענגו וכו' בתבשיל של תרדין ודגים גדולים וראשי שומין  (בשם רב, שבת קיח:). לא יאכל אדם שום ובצל מראשו אלא מעליו (כלה רבתי י). — *שום בעל בכי3: שום בעל בכי ובצל של רכפא וכו' פטורים מן המעשרות (מעשר' ה ח). איזהו שום בעל בכי4, כל שאין לו אלא דיר אחד המקיף את העמיר (תוספת' מעש"ר ג יד). — °צלע של שום: ברא דתומא, בן השום, צלע של שום (רש"י, תענ' כה.).