— כנוי כולל, שום דבר, שום איש וכדו', כל מה שנקרא בשם איש1, כל סוג איש, beliebig; n'importe quel; any: אפילו שום קורבה אסור משום לך לך אמרי נזירה, סחור סחור לכרמא לא תקרב (שבת יג). מפני מה לא נמשכה מלכות שאול, מפני שלא היה בו שום דופי (רב יהודה בשם שמואל, יומא כב:). כל אשכולות שעמדו לישראל מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר איש צרידה לא היה בהם שום דופי, מכאן ואילך היה בהם שום דופי (תמורה, טו:). שום שרץ קתני ושום שכבת זרע קתני (רב אדא בר אהבה, נדה מג:). בלי שום פצע מבעלה שוחקת עם אחר (מד"ר במד' י). רך ויחיד לפני אמי, העת שהייתי רך והייתי יחיד, שלא היה שום אדם בחבורתי לפני אמי (תנחו' פקודי ג).— ובסהמ"א: מניין למתעסק בקדשים שפסול, כללומר שנתכוון לחתוך שום דבר ושחט בקדשים חטאת או עולה אינו כשר עד שיתכוון לשחיטה (רגמ"ה, חול' יג.). שיד העובד כוכבים באמצע שיש לו שום חלק בה (הוא, בכורות ב:), כגון שנתכוון לחתוך שום דבר אחר ושחט העור בלא מתכוון (הוא, שם י:). והלכתא, כשיחלקו בשום דבר הלכה הוצרכו לומר הילכתא כך וכך (מבוא התלמוד, והלכתא).  ושנוי הוא כשיחלוקו אל שום חכם שם, ושנוי.  והגדה הוא כל פי' שיבא בתלמוד על ]]ום[[מקור: ]]ענין שלא יהיה מצוה [[מקור: שם, והגדה.  פן נפוץ, שמא יבוא עלינו שום מכה להפיצנו רש"י בראש' יא ד.  שהיה משפטם (של הולכי רכיל) לאכול בבי תהמקבל דבריהם שום הלעטה הוא, ויקר' יט יו.  כי כל סאון בואן ברעש, כל נצחון שום דבר מיאוס, כגון רוק או צואה הוא, שבת קמב:.  לאחר יו"ט לוקח ממנו שום חפץ ומעכבו הוא, שם קמח:.  המאך אנו אוכלי םפירות שום קדירות בלילי שבתות הוא, ביצה כז..  לא אזמניה לבר קפרא, לפי שהיה איש בדחן ומתיירא שמא יעשה שום דבר שישחוק  הוא, נדר' נ:.  אל תשאל לו בשעת נדרו, בזמן שהוא נודר שום דבר לעשות אל תשאל לו הוא, אב' ד יח.  עד שיעבדו בו שום עבודה לצורך עבודת כוכבים או משיכת קרון או שום דבר שאסור וכו' ל"א אין מוקצה אסור אלא עד שעבדו בו שום דבר, שיעשו בו שום עבודה לצורך כומרי עבודת כוכבים אבל משיעבדו בו שום עבודה לא מיתסר הוא, תמורה כט..  הסתכל (הקב"ה) והביט כל מעשיו וכל פעולותיו שעשה אם יש לתקן שום דבר בהם רשב"ם, שמות ב ב.  היכן מצינו שום פרשה שמתחלת כן הוא, במד' ל ב.  דמאחר שיוכל לבוא לאזניו של מחזיק בשום ענין שבעולם הויא מחאה הוא, ב"ב לט:.  לנפילה דרבים חיישינן, כלומר שמצאו שום אדם שבעולם, אבל לשמצאו יחיד יוסף בן שמעון לא חיישינן הוא, שם קעב:.  אבל בשאר חבלות אין הרוח מזיק כל כך שיכולין לשמור יפה מבלבול רוח לכרוך על המכה שום דבר תוס' כתוב' לג:, ד"ה דילמא.  ושמא שום מדרש יש שם מנח' לה:, ד"ה וכמה.  אל יעלה בלבך כי אפי' אמר שום חכם להזקיק ב"ד להרוג כל איסור הנאה וכו' הייתי תמיה ס' הישר לר"ת, חלק שו"ת, סימן פג.   ואם תראה בו (בספרי) שום טעות, תקנהו ר"י א"ת, חו"ה, הקד'.  ונמנע שיהיה הדבר עושה את עצמו בשום פנים שם, היחוד ה.  וכן מבלי ספק הייתי עישה למי שהיה שואל ממני שום חפץ שם, יחוד המעשה ה.  כשיראה שום קלקול הלא ישאר מתחרט על מה שקשר נפשו אליו הוא, כוזרי ג א י.  מי שמתחרט על מה שעבר כאילו לא חטא, וזאת המדה משובחת על הדרך הזאת, אך העניין המגונה שבה כגון שיאמר היום הן על שום דבר ואחר כך יתחרט הוא, תקון מדות הנפש לט.  אחר שיש שום צד אפשרות להיותו טוב פי' המשנ' לרמב"ם אב' א ו.  ויהפוך הימים האמיתיים ההם ויחזירם אמצעיים הן יהיו עודפים עליהם או חוסרים מהם בשום רגעים ר"י הישראלי, יסוד עולם ג ז.  והנה בפרק הרביעי א—ח למטיאו אמר כי השטן הביא ישו למדבר להסיתו ולהדיחו וכו' וכל זה רחוק ומגונה הוא שייאמר על האלוה בשום פנים פרופיט דוראן, כלמת הגוים.  נשאל לר"מ על אדם שהיה רגים בשום מצוה כגון בגלילה או בס"ת שניה מרדכי, ב"ב תקל"ג.  הלכך טוב הדבר לסתום פי החבית בנעורת או שום דבר הוא, ע"ז תתמ"ז.  אלו אירע לבני שום מקרה הייתי פודה אותו בכל נכסי מנוה"מ לר"י אלנקאוה ג, ענעלאו, 81.  נפלה לו ירושה או בא לידו שום ריוח וכו' מברך שהחיינו שם שם, 465.  היה אוכל עם אביו ובקשו ממנו לעשות שום דבר, או לילך לשום מקום, לא יאמר המתינו לי עד שאכל שם ד, 23.  ואם יארע לאב שום מריבה עם אדם ויחרפהו, יסבול ויכסה הדבר שם שם, 146.  וטוב לו להיות נשכר לחפור או לטחון או לעשות שום מלאכה וכו' מלאכול על שולחן חבירו שם שם, 240.  ואפי' היו (חסידים ראשונים) רואין לאדם עושה שום דבר שהיה נראה לרבים שהיה עובר עבירה, היו מזכין אותו בלבן שם שם, 315.  ואם חטא לו חבירו, או עשה לו שום דבר שלא כדין וכו' יסיר מיד הכעס מלכו וימחל לו מיד שם שם, 333.  ומי שכופר בשום דבר ממה שנמצא בתורה וכו' נקרא כופר ר"י אלבו, עקרים א א.  שכאשר תארנו הש"י בשום תואר הן שיהיה שולליי או חיוביי מן התארים שאפשר שיתואר בהם הש"י שם ב כה.  כשמביאין לחכם שום שאלת איסור והיתר או שום עצה יאמר תחלה יהיה רצון מלפניך ספר חסידים תתתשסט.  כגון שיש לו חוב או שום תביעה עליו טוחו"מ, עדות לז ח.  שכל אדם שיש בו שום חולי ילך וירחוץ בהם (במרחצאות מים חמים) וימצא מרפא ומרגוע מסעות ר' בנימין, גרינהוט, 11.  וכשהיו מפרשים שום פסוק בצד זה היו אומרים דרש פלוני ר"י אבוהב, מנוה"מ, הקד'.  ואם אשיג שום כוונה שיסבול הענין ושיתבאר הדבר יותר קרוב אל הדעת אפרשנו שם שם.  ובדברים שאמצא בו דעת מבואר משום פרשן ג"כ אכתבנו שם שם.  כשהאדם נהנה מן העולם הזה בשום פנים חייב לברך לאדון הכל שם נר ג פרק ג כלל ג חלק ג.  שאם באיזה קהלה יבא שום אדם ויגלה לאיזה ראש הקהל איך ששום בר ישראל מתחיל להתעסק בדברים האסורים, אז יתאספו ראשי ומנהיגי אותה הקהלה ויציע דבריו אותו הראש בפניהם וכו' פנקס ועד ארבע ארצות, היילפרין, 12.  וכן כשיש לאדם שום יסורים ישמח אורח' צדיקים, שער השמחה.  ויהי אך יצוא יצא מפיו לשון ספק שהיה צריך שום עצה ומחשבה לכפור באלקים חיים אור זרוע להרי"ץ מוין ה' ר"ה רעו, סג.. —  ובמשפט תנאי:  שאם יבא שום אדם ויערער עליו ויוציאה מידו שיחזור ויפול חצי מחלקו של חבירו רגמ"ה, ב"ב מג..  ואם נתגלתה לאחד ממנו לאחר היום על חבירו שום זכות ס' השטרות לר"י ברצלוני ל, 50.  אם חס ושלום יזדמן שום הפסד נמלא אותו שם סד, 116.  ואם חס ושלום ערערתי עליו בכלום ערעור או שום טענה בעולם שם ע, 124.  ואם נמצא בשכלנו או בהרגשותינו שום רבוי נדע ידיעה ברורה כי האחדות קדמתו ר"י א"ת, חו"ה, היחוד ז.  ואם תגיע לנו שום טובה על ידי מי שלא כיון בה אלינו יסתלקו מעלינו חיובי ההודאה לו שם, עבודת האלהים, פתיח'.  מי שהוא בא מארץ מרחקים אל יספר בגנותם וכו' אם ראה שום דופי בהם ספר חסידים תתתתשסט.  והוצרכתי מפני זה להביא בחיבורי זה כמה עניני' נפלאים וכו' שמא שום אדם ידמה לו בתחילה וכו' שאין בהם שום תועלת ר"י ישראלי, יסוד עולם א, ה..  הקדש של עניים וכו' אין להן חזקה שאין מוחה בעבור ההקדש שאם ירד בו שום אדם יאמרו העולם שירד בו לקבץ הפירות טוחו"מ, שכנים קמט.  אם באתם לשאול שאלה משום אדם בית מדות, מעלת הנדיבות, סד..  אם עוות שום דבר יתוודה על הדבר בהויתו ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ג, ענעלאו, 110.  וכל הכתבים והזמנות מה שהשיג או מה שישיג עוד וכו' הן מד"א יצ"ו הן בשום אופן בעולם, כולם בטילין ומבוטלין פנקס ועד ארבע ארצות, היילפרין, 471. —  ובפרט שלילי:  שמתיירא אני שלא יכעוס עליו בשביל שום דבר רגמ"ה, מעילה יז:.  וכן מלת הנקודה אני אומר אותה על דבר שאין לו ערך כלל, לא אורך ולא רוחב ולא עומק ולא שום שיעור ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת א, 8.  ואם יאמרו לכם שלא יחזירוהו בשום ממון מה תעשו רש"י, בראש' מב יד.  לא הטיבו להם שום טובה הוא, דבר' כט כה.  ואין שלטון של שום עליך נפשי, לא יאונך שום רעה הוא, תהל' מט יט.   שהרי אין צריך לבוא לו שום אדם מיהודה להמליכהו מיוחס לרש"י, דהי"א יב כד.  שאינו רוצה לדבר בזה הספר שום זילות לבית דוד הוא, שם יז יג.  ואף כי הבהמה שאין לה שום שותפות עם רוח המלאך כבן אדם ראב"ע, במד' כב כח.  ועשה לו שטר מכר משדהו מעכשו בלא שום תנאי ושיור טוחו"מ, מלוה ולוה נה.  לא היה לו שום טענה נגד השטר שם, גבית מלוה צט א.  כן יאות לכל צדיק להשים בטחונו בשם אלהיו בתכלית הבטחון, שלא יבטח שום בטחון בזולתו ר"י בן נחמיאש, פי' משלי יח י. —  וביחוד בצרופים שליליים כגון בשום אפן לא, בשום פנים לא2, בשום אפן (ש)בעולם לא, וכדו':  וצריך שלא ירגישו ההמון בשום פנים1 במקום הסתירה ביניהם ר"ש א"ת, מו"נ, פתיח'.  אין הענין כן בשום פנים1 שם א נו.  שלא ידפיס שום אדם בעולם וכו' שום סדור וכו' כדי שלא יזיק את מהרר"ש הנ"ל בשום פנים ועד ארבע ארצות, שנת שע"ז, היילפרין, 32.  ועי' ב. פנים. —  ואין שום אחד וכדו':  ואם יש בידו שוכר אחד מהם אין שום אחד מהם יכול לתבעו שו"ע חו"מ, הלואה מט ז.  ושיוכלו היהודים לקנות מהשוק כל זמן ועת שירצו ולא יעכב שום אחד בידם תקנות קנדיאה, 40.  עוד הסכמנו ששום א' מן הקצבים שלא יורשה לבתר שום בהמה וכו' עוד הסכמנו ששום אחד מן הקצבים לא יורשה להוציא בשר מן המטבחיים שם, 61.