ש"ז, — צעקה צעקת עזרה: אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להם שׁוּעַ1 (איוב ל כד). — ובתו"מ: היערוך שועך לא בצר וכו' ערוך שוע2 כלפי בוראך (ר"ש בן לקיש, מד"ר שמות כא). — ואמר הפיטן: אערך שוע ולא אפטר בניב המפטר (ר"א קליר, אפיק מען, תפלת גשם). שוע צקונם שעת (הוא, אסירים, קרוב' ב פסח). לפידה נתן שוע (הוא, אז על כל חיתו, שם). ורצית שבח מהומי ברגש ועורכי שוע3 (אשר אומץ, יוצר ליו"כ). — ואמר המשורר: לזאת תערך שוע3 לאל (ר"ש הנגיד, אהלל אשר, בן תהלים, הברמן א, 45). — ואמר המליץ: בערוך שוע4 אל יצר רוחך (ב"ז, ב"ס ז י).