*,  שֻׁתֶּפֶת, ש"נ — חברה לעבודה, לעסק:  אשרי מי שהוא רואה במפלתה של תרמוד שהיא היתה שותפת בחרבן הבית הראשון ובחרבן הבית השני (ר' יוחנן, ירוש' תענ' ד ח). —  ובסהמ"א:  וכל זמן של[א] חלקו היתה השותפת משועבדת לכך (תשובות רש"י, קבוצ' קונטרסים, ז.) .  שאפילו אינו מודה שהיא שותפתו (שם שם).