א. שְׁזִיפָה

° 1, ש"נ, — הבטה, ראיה: שזיפה לשון הבטה כמו לא שזפתה עין איה (רשב"ם, שה"ש א ו). — ואמר המשורר: נדיב רוח וכרוח ירחף וכברק אשר אין לו שזיפה2 (רשב"ג, זרועי, ביאליק-רבניצקי א, 124).



1 [מן שָׁזַף, על פי הבנה זו של הפעל במקרא, ועי' שָׁזַף.]

2 [ביאליק-רבניצקי מבארים: וכברק אשר לא תשזפנו (תראה) עין מרוב מהירות.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים