*, שֵׁזָף, שיזף1 — שם עץ קוצי, שעליו דומים לשל זית, ועל כן חשבו חז"ל בטעות כי נולד כתרכבת זית ברמון, Zizyphus vulgaris, Judendorn; jujube,-ier: הפרסקים והשקדין והשיזפין והרימין אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה (כלא' א ד). השיזפין חייבין בפאה (ר' אלעזר בר צדוק, תוספת' פאה א ז). זיתין ורימון מה נפק מביניהון שיזפין (ירוש' כלא' א ד). — ובסהמ"א: זר שבלע שזפין של תרומה והקיאן (רמב"ם, תרומות י ט). — °ושְׁזִיף במשמ' prunus, Pflaume; prûne; plum, נוהג בדבור ובספרות היום 2.
1 [לפי הבֵרור המקיף אצל לֵו, III Flora 138 וכו' הובא עץ זה במאה הראשונה אחר סה"נ מסוריה לרומי ומכאן, מן שזיף, נולד שמו ביונ' ξιξυφον, ברומ' zizyphus; ואמנם גם לא"י וסוריה בא העץ הזה ושמו מן המזרח הרחוק. השם היוני-רומי חזר גם לשפות שמיות בצורות שונות, ועי' בדברי לֵו שם. ועי' גם שסק, הערות.]
2 [על פי צבעו השחום של הפרי, שהוא כאלו שזוף שמש, בגזירה עממית מן שָׁזַף