שְׁטִיטָה

°, ש"נ, — שה"פ מן שֹׁטֵט, מעשה המשוטט והמסתכל בדבר: גשם מה חמישי ישוט בעגולה, והוא הנכבד, והוא ראוי בכל אחד מן הכוכבים גם כן וכו' אשר ימצא לו השטיטה (פי' תאמסטיאוס לס' השמים והעולם של ארסטו, לנדויאר, עג)שהשטיטה אמנם תהיה במקום אחד בעצמו ועל מרכז אחד על יתד אחד (שם, עו).  ותנועת הגשם הנקרא פוראמיס היא גם כן תנועת ההפכפכות, וזה אינו רוצה בהפכפכות התנועה אשר תרוץ בשטיטת ההכלאה (שם, קלו).  ואזי בשטיטת עין אחת ימצא איה איפוא בספר דבריהם חקוקים (ר' יהושע בעז ממגורשי קטלוניא בעהמ"ח עין משפט, בהקדמה לאלפס דפוס וינה).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים