ב. שִׁיחַ

*, ש"ז, —  כמו שׁוּחָה: וכן החופר בור ושיח ומערה (שביע' ג י). אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה (ערוב' ב ה). נחוניא חופר שיחין  (שקל' ה א). ירדו (הגשמים) לצמחין וכו' אבל לא לבורות לשיחין ולמערות (תענ' ג ב). התחילו גשמים מנטפין, אמר (חוני המעגל) לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות (שם שם ח). אחד החופר בור שיח ומערה חריצין ונעיצין חיב (ב"ק ה ה). לא יחפור אדם בור סמוך לבורו של חברו ולא שיח ולא מערה (ב"ב ב א). היה חופר בור שיח ומערה קוצץ ויורד והעצים שלו (שם שם יב). חזקת הבתים והבורות והשיחין והמערות וכו' שלש שנים (שם ג א).  אין עושין חלל תחת רשות הרבים בורות שיחין ומערות (שם שם ח). המוכר את החצר מכר בתים בורות שיחין ומערות (שם ד ד). המוכר את העיר מכר בתים בורות שיחין ומערות (שם שם ז). השבילים המפולשים לבורות ולשיחים ולמערות ולגתות רשות היחיד לשבת (טהר' ו ו).  אחד מי גבאים מי בורות מי שיחין מי מערות וכו' בשעת הגשמים הכל טהור (מקו' א ד). זיעת בתים בורות שיחין ומערות טהורה (מכשיר' ב א). לא מכר לא את הבאר ולא את השיח ולא את היציעין ולא את הדותיות ולא את המערות שבתוכו (ר' אליעזר, תוספת' ב"ב ג א). המים בקרקעות ארבעים סאה, ר' נחמיה או' כדי שתהא חבית שיחין מתמלא מהן (ירוש' תרומ' ח ו). ואם יעמוד במרדו מורידין אותו לשאול תחתית שאול וגיהנם כעקרב המוטל לארץ ולשיחין (תנחו' האזינו א).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים