ש"ז, — שם הפעֻלה מן שׁוּט: כי אם שם אדיר יי' לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שַׁיִט1 וצי אדיר לא יעברנו (ישע' לג כא). — ובסהמ"א: שטו, אין שייט אלא לשון טיול רש"י, במד' יא ח. למה יגאו רעיוניך לשית גאון גליך עד פה, ולשיט באני שיטך ומשיוטך עד ים יפו (אהרן מלוניל, כתב אלרסאיל לרמה, ל.). — ואמר המשורר: ועטא שת עיט, ועוף הוא העיט, ולא ידע שיט, ונשלך בנהרים (דונש, לדורש החכמות, אלוני, פד).