*, ש"ז, — סַפָּן, שמלאכתו לָשׁוּט בנהר או בים: וחבית של שיטין (כלים ב ג). ולא שטין על פני המים (בשבת) גזירה שמא יעשה חבית של שייטין (ביצה לו:).