ב. שִׁיפָה

*, ש"נ, — מעשה השָׁף והחוכך: כל המנחות טעונות שלש מאות שיפה וחמש מאות בעיטה, והשיפה והבעיטה בחטים (מנח' ו ה). המטה והעריסה (מקבלין טומאה) משישפם בעור הדג, ואי מטה מסתרגת על גבה ולמה לי שיפת עור הדג (נדר' נו:).

חיפוש במילון: