שִׁלֹחַ, ש"ז, — נחל, Bach; ruisseau; brook: יען כי מאס העם הזה את מי הַשִּׁלֹּחַ1 ההלכים לאט ומשוש את רצין וכן רמליהו ולכן הנה אדני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור (ישע' ח ו-ז). — °ובשמוש במליצה זו אצל משוררי ימי הבינים: יתפארו המה בשלחם ולא זכרו פרת2 שכלי אשר נבע (עמנואל, אראה זמני, מחב' א, הברמן, 27). אם יראי חדקל שכלי אז ימאסו מי שלחם (הוא, אשמע דבת, שם יח, 501).