*, ש"נ, שה"פ מן שָׁלַף: בראשונה היו קונין בשליפת המנעל, הדא היא דכתיב וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה שלף איש נעלו וגו' (ירוש' קדוש' א ה). — ובסהמ"א: למען היה לה ברק מרטה, ענין שליפה לפי הענין (מנחם, מחברת, מרט). ומהכתוב למען היות לה ברק מורטה תבין כי אין פתרון מורטה ענין שליפה בעבור כי השליפה לא תבריק החרב ואין הברק עקב השליפה כי אם עקב המריקה והלטישה (דונש על מנחם, מורטה, 75). — ואמר המשורר: כחרב בהרבות השליפה תכרת ותעל בהאריכה בתער חלד (ר"ש הנגיד, סעו ממנוחות, בן כסלי, אברמסון, 258).